לקיים את צוואת החזון איש – חשמל כשר בכל רחבי ארצנו

המאמר באדיבות הרב יהודה אפשטיין – יו"ר אגודת 'קדושת ציון – התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש

לקיים את צוואת החזון איש – חשמל כשר בכל רחבי ארצנו

בעוד קצת יותר משנה, ימלאו שבעים שנה לפטירתו של ענק הפסיקה, אשר כמותו זוכים לפגוש רק אחת לכמה דורות – מרן החזון איש זצ"ל. הוא האיש, אשר בכח חזונו ושאר רוחו צפה כיצד מרכז הכובד של עולם התורה חוזר אחר קרוב לאלפיים שנה לארץ, אשר בה הועיד אותה ה' לעמו, וכיצד יהדות אירופה עומדת לקרוס, בעוד שבהר ציון תהיה פלטה. הוא האיש, אשר ביחד עם הרב מפוניבז' זצ"ל, הקימו מאפר המשרפות את עולם התורה שחרב ביבשת הקרה והארורה, והוא אשר נלחם בעוז ובגבורה על כינון חיי האומה המתחדשת בארצה על אדני התורה והיראה, וביחוד זכורה מלחמתו על שמירת המצוות התלויות בארץ על כל דקדוקיהן והלכותיהן, ללא פשרות וללא עיגולי פינות. ומעל הכל, אין ילד שלא גדל על ברכי האתוס של מלחמתו על מצות שמיטת קרקעות, כאשר גם השנה, שאנו לקראת סופה, ראינו כיצד יותר ויותר חקלאים מוסרים את נפשם ומשמיטים את שדותיהם, כשרוחו של מרן מרחפת מעל כל המפעל האדיר.

אכן, יכולה היהדות החרדית להתעודד מההתקדמות שנעשתה בנושא המצוות התלויות בארץ במשך שבעים השנה שחלפו, וללא ספק היה מרן רווה נחת מההישגים, גם אם עדיין לא הושגה המטרה בשלמותה. אך ישנו תחום, שעליו נלחם החזון איש לא פחות, ושם, לדאבוננו, קשה לומר שראינו תוצאות, מלבד בקרב חוג תלמידיו המצומצם, הנשמעים לכל הוראותיו.

כוונתי, לנושא הכאוב של עבודת חברת החשמל בשבת, כאשר למרבה הכאב, הם עושים שבתם כחול בתהליך ייצור החשמל, ודומה שהתרגלנו למציאות, בה מלבד אחוז זעום באוכלוסיה שמצליח להתחבר לגנרטורים או למצברים, רוב מוחלט בקרב שומרי השבת בארצנו מתענגים ביום הקדוש ממזגן, מתאורה, מאוכל חם על הפלטה וממים רותחים מהמיחם, כאשר הדבר מסופק על-ידי יהודים, המבצעים מלאכות דאורייתא כדי לקיים את זרם החשמל.

בוודאי שלא באתי, ואין זו המסגרת, לדון בתוקפם של ההיתרים השונים שנאמרו על-ידי גדולי תורה לא מעטים, שהתירו להשתמש באותו זרם חשמלי. אולם מה שכואב הוא, שגם האוסרים וגם המתירים – כולם יוצאים מנקודת הנחה, שזו המציאות, ואם כן מה שנותר ליהודי הפרטי לעשות הוא לברר האם מותר או אסור להשתמש בחשמל שיוצר. גם בסוגיה של חילול ה', שעליה הרעיש החזון איש עולמות – יותר מהסוגיה של 'מעשה שבת' – נאמרו סברות להתיר, אך הסברות הללו נוגעות אך ורק ליהודי הפרטי – עד כמה הוא מחלל את ה' במעשיו כשהוא משתמש בזרם של חברת החשמל, או שמא האיסור אינו נוגע אליו ישירות. אולם בתוך כך החמצנו את השאלה העיקרית, החשובה הרבה יותר...

אני מדבר, כמובן, על חילול ה' הלאומי שנוצר מכך שמדינת ישראל מחללת את השבת ומשתיתה את כל מציאות החיים על חילול שבת. והאסון הגדול הוא, שבשעה שכולם – גם המדקדקים – דואגים לכך שהם אישית לא יעברו איסור, הם שוכחים שזעם ה' על האומה שמבזה את שבת קדשנו הוא חמור הרבה יותר מאשר כעסו על אדם יחיד, שקשה לו לעמוד בנסיון.

ושוב אנחנו מגיעים לנקודה הקריטית, שכה חשוב להנחיל בדורנו. התורה לא נתנה לנו כיחידים, היא נתנה לנו כאומה. עם ישראל צריך לשמור שבת. עם ישראל צריך לקיים את המצוות. כמובן, שהאומה כוללת יחידים, אבל לפני הכל היא אומה. ואין לך ביטוי מובהק ביותר להיותנו עם ה', מאשר השתתת כל מערכות המדינה על יסוד שמירת השבת, ובראש ובראשונה – לדאוג לכך שהחשמל המיוצר בישראל יהיה נקי מחילול שבת. אם זה יעשה על-ידי אוטומציה או על-ידי נכרים (כמובן, לא מקרב האויב, שמסוכן בטחונית) – זאת יחליטו גדולי התורה. ואם זה יעלה יותר כסף – ראוי לשלם על זה. נתחיל ב-53 מיליארד ₪ שהובטחו לאויב הערבי. אם לאויבינו הייתה הממשלה מוכנה לתת סכומים כאלו, אז בוודאי לאוהבנו הגדול ביותר – בורא עולם – אנחנו צריכים לתת לא פחות...

וכאן אני מגיע להצעה מעשית – בעוד פחות משלושה חודשים תערכנה בחירות לכנסת. ישנה תקוה, שמה שמכונה 'גוש הימין' או 'גוש נתניהו' יקבל רוב ויוכל להרכיב ממשלה. המפלגות שהשבת יקרה להן אמורות לקבל בסביבות 25 מנדטים בבחירות. מלבד זאת יש לא מעט חברי כנסת ואף שרים בליכוד, שמכבדים את השבת, וחלקם אף שומרים אותה. ביחד זה בהחלט יכול להיות רוב בקרב הקואליציה. המפלגות הללו חייבות לדרוש כתנאי בל-יעבור לכניסה לקואליציה את הכפפת חברת החשמל לחוקי התורה ולשמירת השבת. נכון, יש ועד עובדים עוצמתי שצריך להתמודד אתו, ויש עובדים אשר התרגלו לקבל שכר של 200% ו-300% עבור עבודה בשבת, והם לא יוותרו בנקל. אבל בשביל זה יש כח פוליטי בידי הח"כים היראים את ה', אם רק ידעו לנצל אותו. זה צריך לבוא לפני כל דבר אחר של מפלגה כזו או אחרת, ואם תהיה על כך הסכמה בין כל המפלגות החרדיות והדתיות (באמת) – אין סיבה שזה לא יתקבל.

כשבעים שנה חלפו מפטירת רבנו הגדול, החזון איש זצ"ל, וזהו ציון דרך, שמחייב חשבון נפש נוקב. מצינו בגמרא (תענית כג.), שחוני המעגל ישן במשך שבעים שנה, אך לא יותר מכך. אנחנו לא יכולים לישון יותר. עלינו להחליט, שתורתנו הקדושה היא חוקת חיינו הציבוריים, לא רק הפרטיים. כעת, כשקוראים בבתי הכנסת את פרשות חומש דברים, אשר כל כולו רצוף במסר, ולפיו עלינו לקיים את התורה כאומה בארצה, ולנוכח הבחירות המתקרבות – כמה נכון יהיה, אם נרים את הכפפה, ונדרוש מנציגינו, שיתקנו את החרפה.

הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, אשר התרחק באופן מוחלט מכל מעורבות פוליטית, גם בימים הסוערים ביותר, התבטא בכל אופן על כך, שאין לו מושג מדוע המפלגות החרדיות לא דורשות את שמירת השבת בחברת חשמל כתנאי סף לכניסה לקואליציה. עם שני מליצי היושר הללו – החזון איש זצ"ל והגרש"ז אויערבאך זצ"ל – ראוי שנלך בראש זקוף ונדרוש את החלת התורה בחיינו הציבוריים, וכצעד ראשון – את שמירת השבת בחברת החשמל.

אני מבקש מקוראי המאמר – תעבירו אותו הלאה לכל מי שניתן, לכל מי שיש בידו להשפיע ולאפשר למהלך הזה לקרום עור וגידים. זעקת החזון איש בוקעת מעבר לכל השנים שחלפו. הגיע הזמן שנשמע אותה!

נורה
וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ: שמחה שאינה תלויה בדבר
על מה ולמה: צום גדליה – מדוע צמים?
'רוח אחרת' – הציבור החרדי מתחבר לארצו
תורת ה' על כסא הנאשמים • מאמר חשוב ונוגע לכולם
ט"ו באב – עצמיות, פנימיות ויציבות
'סליחה שנצחנו' – מוסר המלחמה התורני מול האיוולת המערבית
טור דעה: מדוע נחרב בית המקדש?
העם היהודי אינו חצוי, הוא הכריע בברור!
המאבק החשוב מכולם – על הגדרת עם ישראל
צו השעה – איחוד יראי ה' להקמת שלטון התורה