הרב לאו: "הכנסת לא תכריע מיהו יהודי"

על חוק הגיור: "הצעה שבאה לקרוע את העם היהודי" • על הביקורת מצד פוליטיקאים: "אני מקווה שהם יבינו שאל להם להכניס את עצמם לדברים ששייכים לבית המדרש"

הרב לאו: "הכנסת לא תכריע מיהו יהודי" הרב לאו

הרב דוד לאו בראיון ל'ישראל היום' מספר על התקופה והקשיים: מאות מטרים מהתחנה המרכזית ההומה אדם, המסדרונות במשרדי הרבנות הראשית בירושלים ריקים מאי פעם. חדרים מיותמים כמעט לגמרי, מעליות ריקות. רוב העובדים עברו לעבוד מהבית, וגם הרב הראשי נאלץ לעשות זאת כשגילה שנדבק.

"כמה מאנשי צוותי, כולל הנהג שלי, התגלו כחיוביים. הבת שלי, בת 13, הגיעה הביתה מבית הספר ביום חמישי, וביום שישי, כשעשתה בדיקה, התבררה כחיובית. כך גם אשתי ובת נוספת. במשך שבת ארוכה ישבנו בשני קצות הסלון כדי לנסות להימנע מהידבקות, ובמוצאי השבת, אחרי שהצטננתי, נבדקתי והתברר שגם אני חיובי. הודעתי לאנשיי ונכנסתי לשבוע של בידוד".

המשכת לעבוד בזמן הבידוד?

"הרגשתי עייפות גדולה, אבל מצד שני, באחד הבקרים ישבתי לשיחת זום עם חברי לבית הדין הרבני הגדול, הרב אליעזר איגרא, ויחד כתבנו פסק דין במשך חמש שעות, בלי הפסקה. אחר כך יצרנו קשר עם עמית נוסף מבית הדין הגדול, הרב מיכאל עמוס, והתברר שגם הוא חולה. יחד ביצענו לא מעט עבודה, בלי הפרעות.

"הצלחתי גם להתפלל שלוש פעמים ביום במניין. השכנים שלי בבניין במודיעין הקימו מניין חצר ברחבה, ולמרות הגשם והרוחות, התפללתי איתם כשאני עומד במרפסת, כדי שלא אפספס תפילה".

לאו (56) נכנס ללשכת הרב הראשי לישראל ב־2013 ואמור לסיים בעוד שנה וחצי את הקדנציה בת עשר השנים. על פי החוק, הוא כיהן בחמש השנים הראשונות כנשיא מועצת הרבנות הראשית והפוסק הראשי בנושאי כשרות ונישואים, בעוד מקבילו, הרב יצחק יוסף, כיהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול. אחר כך הם התחלפו בתפקידים, ובארבע השנים האחרונות מכהן לאו כנשיא בית הדין ומטפל בחלק מהתיקים הקשים ביותר בישראל - סרבנות גט, עגינות, ממזרות, גיור וסוגיות רבות נוספות.

בחודש וחצי האחרונים נמצא הרב לאו במסלול של התנגשות חזיתית עם שר הדתות, מתן כהנא, בעקבות רפורמת הגיור שמנסה השר לקדם. השניים אינם נפגשים, ובין הצדדים שורר נתק.

על פי המתווה, יוכלו רבני ערים להקים בתי דין לגיור, כדי להגדיל משמעותית את מספר הגיורים במדינת ישראל, שעומד כיום על כ־1,500 בשנה. כיום יש בישראל כ־400 אלף אזרחים שמוגדרים "חסרי דת", רובם ממדינות חבר העמים, ואת חלקם מבקש שר הדתות לגייר באמצעות הקמת בתי הדין לגיור ברשויות המקומיות.

הרב לאו הגיב לפרסום בחריפות והבהיר כי בעיניו מדובר ב"אסון רוחני וקריעת ההלכה... ופגיעה קשה ביהדותה של מדינת ישראל. נילחם בכל תוקף נגד היוזמה המסוכנת הזו בכל האמצעים". על פי דיווחים שונים בתקשורת, הוא אף הודיע לראש הממשלה כי אם יודח ראש מערך הגיור, משה ולר, לא יסכים הרב לחתום על תעודות הגיור של עולי אתיופיה. אבל בשיחה איתו הוא מכחיש את הדיווחים האלו מכל וכל וטוען כי מדובר בשקר.

"אני חתום על כל גיור, ותחתיי פועל ראש מערך הגיור, שתפקידו לוודא שהגיורים מתבצעים בהתאם להנחיותיי. מהרגע שהרב ולר פוטר, לא היתה לי דרך לדעת על פי אילו הנחיות בוצעו הגיורים, ולכן הודעתי שלא אחתום על שום גיור - ללא שום הבדל בזהות המתגייר ומאיזו מדינה הגיע".

בשבוע שעבר, שעות ספורות לפני ששר הדתות חשף את פרטיו הסופיים של המתווה במסגרת טיוטת חוק, הודיע הרב לאו, בצעד חריג, כי הוא יעקוף את ראש מערך הגיור ויאשר בעצמו כל גיור. השר כהנא הודיע בתגובה כי המעקף שמבקש הרב לאו לבצע אינו חוקי.

"לא חוקי?" מחייך לאו. "על פי כללי הגיור, ראש מערך הגיור מופקד על יישום ההנחיות של נשיא בית הדין הרבני הגדול - שזה אני. אני לא מבין מה לא חוקי בכך שאבדוק כל תיק ותיק. זו חובתי.

"הצעת החוק המדוברת באה לקרוע את העם היהודי. היא תגרום לכך שיהיו לפחות שני סוגים של גיור, וניאלץ לומר לאנשים שהם לא התגיירו כראוי, ולכן אינם יהודים. בתוך מניין בבית כנסת אנשים יצטרכו לבדוק מי גר צדק ומי התגייר רק על הנייר. זה יגרום לכאוס, ואסור לתת לזה יד.

"אני לא מתכוון לחתום על שום דבר שאני לא מאמין בו, ואם אני לא אאמין שהגיור אמיתי - אני לא אחתום, חד וחלק.

"אזרחי המדינה זכאים לכל הזכויות שלהם, אבל צריך להבדיל בין אזרחות ליהדות. היהדות לא השתנתה מאז מעמד הר סיני, ולא תשתנה גם בעתיד. יש גיור אחד במדינת ישראל - והוא של הרבנות הראשית. הרבנות היא המגדלור של העולם היהודי כולו, וכל אחד בעולם יודע שתעודת הגיור שלנו היא שם דבר. החוק החדש ירמוס את הנושא הזה".

במשך שנים נשמעות טענות כלפי בתי הדין לגיור, שהם מקשים מאוד על המתגיירים. למה לא לשנות את המצב?

"בנושא הזה נעשה עוול עצום לדיינים של מערך הגיור. כל כך הרבה מדברים עליהם, ולא יודעים על מי ועל מה הם מדברים. מדובר על כ־30 דיינים, רובם קצינים במילואים, שמעורים בהוויה הישראלית לא פחות מאלו שחושבים את עצמם ויוצאים נגדם. הם תלמידי חכמים שעושים עבודה מסורה, לא דוחים אף אחד ונותנים מענה אמיתי ונכון לבאי בית הדין. הבעיה אינה בכלל במערך הגיור, אלא בעובדה שמגיעים בכל שנה עוד ועוד אנשים שאינם יהודים.

"אם מישהו כואב את ההתבוללות, שישנה באותו הכוח ובאותה התלהבות את חוק השבות. על פי נתוני משרד הפנים, הרוב המוחלט של העולים לישראל אינם יהודים, אז למה להעלות אותם ואז לומר שיש בעיה? תעצרו את זה לפני, אם כל כך כואב לכם. למה לשנות חוק שכל כולו הלכתי, במקום למנוע מראש את הבעיה?"

שר הדתות התייחס לנושא במסיבת עיתונאים וטען כי חוק השבות אכן בעייתי, בשל הסעיף שמאפשר לנכדי יהודים לעלות לישראל. למרבה האירוניה, כשתיקון לחוק עבר ב־1970, הסכימו במפד"ל להתיר את עלייתם של נכדים, מאחר שצפו כי רק מעטים יבקשו לעלות בהסתמך על יהדותם של הסבא או הסבתא. אלא שכיום רבים מהעולים עושים זאת. השר כהנא טען כי בקונסטלציה הפוליטית הקיימת אינו יכול לשנות את החוק.

השר כהנא

תומכי הרפורמה אומרים שבתי דין פרטיים, כמו רשת בתי הדין "גיור כהלכה", פועלים כבר שנים ומוכיחים שאפשר גם אחרת. אפשר לגייר בצורה מאירת פנים.

"בבתי הדין הפרטיים יש בעיות קשות. אם אדם שחי באוסטרליה מגיע לישראל לשבוע ומקבל תעודת גיור פרטית, זו בושה וחרפה, פגיעה בכל המושג של גיור ויהדות. בית הדין לא מכיר אותו, לא יודע מאיפה הוא בא ומה מביא אותו להתגייר.

"היו רבנים שניסו לעשות 'גיורי קפיצה' - יצאו לביקורי בזק בחו"ל כדי לבצע גיורים (מדובר, בין השאר, בפרשה מ־2019, שבמסגרתה גוירו אנשים בארה"ב על ידי רבנים שמורשים לכך, אך עלה חשד כי לא הכירו לעומק את המתגיירים; ח"ג). הודעתי שהגיורים האלה לא קבילים. אתם מבינים איזה חורבן זה יוצר לקהילות? מסתובב אדם עם תעודת גיור משלושה רבני עיר בישראל. ברגע שגיורים כאלו יהיו עם סמל הרבנות הראשית, זה גם יהרוס את הקהילות בעולם וגם יפגע בקהילות שלנו".

על פי החוק המוצע, רבני ערים הם שיבצעו את הגיורים. אתה לא סומך עליהם? הרי חלקם אפילו יושבים במועצת הרבנות הראשית.

"הבעיה היא לא אם אני מאמין לרבני הערים, אלא העובדה שיהיו כמה סוגי גיור. מה זה יעזור לי אם אלו יהיו רבני הערים? זה יהרוס את מערך הגיור כולו. תראה מה קורה כאן. כשח"כ מיכאל מלכיאלי (יו"ר סיעת ש"ס) עמד בכנסת ואמר שרבני הערים לא הוסמכו לגייר, השיבה לו יו"ר הוועדה לשירותי דת, ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 'תלמדו אותם'. אני לא מבין את הזלזול הזה. גם לבית חולים היא היתה מביאה אנשים מהרחוב ואומרת, 'תלמדו אותם לטפל באנשים'?

"אני צריך את העזרה של רבני הערים בתחום הגיור, אבל לא בבית הדין. שם אני מסתדר, יש לנו דיינים מעולים. אם כל כך אכפת להם מהתבוללות - שיעזרו לנו עם הליווי של גֵרים לאחר הגיור.

• • •

"אם החוק יעבור, חלילה, אני חושש שנצטרך ספרי יוחסין כדי לדעת מיהו יהודי. שלא יגידו לי שכבר היום זה קיים; היום אנשים בני עדות שונות מתחתנים בלי שום בעיה. אני מקווה שלא נגיע למצבים שיחזירו אותנו לגולה".

אתה אומר שאם חוק הגיור החדש יעבור, נצטרך ספרי יוחסין. השר כהנא אומר שאם החוק לא יעבור, נצטרך בעתיד ספרי יוחסין. יכול להיות ששניכם שופכים את התינוק עם המים? אולי שיתוף פעולה הוא הדרך לשפר את נושא הגיור?

"עם כל הכבוד, גם אם הכנסת תקבע שאדם עם 43 מעלות חום הוא בריא - זה לא נכון, וגם אם יחוקקו חוק שלא צריך מלט כדי להקים בניין, זה לא יקרה. כך גם בגיור: הכנסת היא לא שתכריע מיהו יהודי. יהודי הוא אדם שמקבל עול מצוות ומצטרף לעם היהודי.

"כשילד נולד בארה"ב, הוא אמריקני. אבל אם אדם שלא נולד בארה"ב מבקש להפוך לאזרח שם, הוא צריך לעבור משוכות רבות. מי שנולד בקיבוץ הוא אוטומטית קיבוצניק, אבל מי שרוצה לעבור לקיבוץ צריך לעבור בדיקות ותנאים שונים.

"העם היהודי הוא לא פחות מהאומה האמריקנית או מקיבוץ. יש דרך מדורי דורות, וקו שחייב להישאר אחיד. מדובר בשאלות הלכתיות, ושם יש כתובת אחת: הרבנות הראשית. בחיים לא שמעתי שהפתרון להתבוללות הוא לחלק תעודות גיור. בואו ניתן לכל אדם רישיון נהיגה בלי לדעת אם הוא יכול לנהוג או בלי תנאים מתאימים".

אז מה שאתה אומר הוא שהקרב הזה יימשך.

"אני מקווה שהמחוקקים יבינו שאל להם להכניס את עצמם לדברים ששייכים לבית המדרש, ושאסור להם לפגוע בתעודות הגיור המכובדות. אני מקווה שיתעשתו ויחזקו את מערך הגיור ואת התמיכה במתגיירים".

• • •

השר ליברמן טען שאתה מנסה לסחוט את המדינה באיומים, וקרא לבחון את המשך כהונתך כנשיא בית הדין הרבני הגדול.

"הוא לא מטריד אותי. פוליטיקאי אומר את דברי הפוליטיקה שלו, ואני עושה את המוטל עלי. אני מקווה שמחר הוא לא יבקש לבחון את ראש מערך הכירורגיה של הדסה עין כרם, כי לדעתו הוא לא ממלא את תפקידו נאמנה".

יכול להיות שזה אישי?

"אני לא חש שמישהו תוקף אותי אישית, אלא שהרבנות הראשית נמצאת במתקפה. צריך להבין שיש פער עצום בין מעמדה אצל רוב חלקי העם לבין מעמדה בחלקים מסוימים מאוד במדינה. אני מסתובב בארץ ורואה כמה מעמדה איתן, כמה מעניין אנשים מה הרבנות אומרת. העובדה שהיא בחזית של המאבק לשמר את מדינת ישראל כמדינה יהודית הופכת אותה למטרה.

"אחרי עשרות שנים של דיונים אם זו מדינה יהודית, מתגברים הקולות של אלו שרוצים מדינת כל אזרחיה. מכיוון שהרבנות הראשית מסמלת את ההפך מכך, היא הפכה לגוף שחובטים בה מכל הפינות. תמיד היו התקפות, אבל הן מתגברות בשנים האחרונות ומתעלמות מהעובדה שהרבנות עושה מאמצים עילאיים בתנאים קשים.

"אבל כבר מהרב הראשון של עם ישראל, משה רבנו, למדנו שתמיד יש ביקורת, ולמדנו גם שרב צריך לומר את עמדתו בצורה הברורה ביותר. משום מה יש אנשים שהאמונה שלהם בחופש הביטוי נעצרת כשזה מגיע לרבנים. אבל אני אדם אופטימי מטבעי, ומאמין שבסופו של דבר, נצליח לשמר את היהדות".

ואולי רבנים לא צריכים להיכנס לדיונים פוליטיים כאלה.

"התחום הפוליטי לא מעניין אותי, ואף פעם לא הייתי שייך למפלגה כזו או אחרת. אבל מי שעוקב אחרי עולם הרבנות לאורך הדורות יודע שהרבנים תמיד היו צריכים לפעול במסגרת הגופים השונים. אין סיבה שהרבנות הראשית תהיה שונה. רב צריך להשתדל להיות שייך לכולם, ולא להיות שייך לאף אחד".

יצאת גם נגד רפורמת הכשרות, שתפריט בעוד שנה את המערכת. על פי שר הדתות, היא תאפשר לתאגידים לספק שירותים מונגשים וטובים יותר.

"אני לא עוסק כיום במערכת הכשרות, אלא עמיתי, הרב יצחק יוסף, שמכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית. במשך חמש שנים אינטנסיביות עסקתי בכשרות, וכעת אני משקיע את עצמי בבית הדין הרבני.

אילוסטרציה

"עם זאת, כשהתפרסם המתווה של השר כהנא, כתבתי את עמדתי על כך שמדובר בטעות ובפגיעה בכשרות. הדבר הנכון היה ליצור מערכת אחידה בארץ תחת מטריית הרב הראשי. כתבתי לשר הדתות מכתב של ארבעה עמודים על המתווה, אך לצערי לא קיבלתי תשובות.

"בכנסת ה־19, כשנפתלי בנט היה שר הדתות וסגן השר הרב אלי בן־דהן פעל בנושא, עסקתי בניסיון להפוך את כל הכשרות לאחידה. פנה אלי בעלים של רשת בתי מלון ואמר שיש לו 20 הנחיות שונות בכל מלון, ושאנחנו מבזים את התורה. הצעתי ליצור מערכת אחת של נהלים, וכל רב בעירו יוסיף מהדרין על פי שיקול דעתו. אבל אלו שכביכול רוצים לתקן את הכשרות הפילו את היוזמה.

"הנהלים האחידים היו עוזרים לכשרות הרבה יותר מאשר מצב שבו בעל עסק יתווכח עם גוף כשרות אחד, וכשזה לא מתאים לו ילך לאחר, כפי שמציעה רפורמת הכשרות. דבר כזה הוא הרס הכשרות".

• • •

אחת הטענות המרכזיות של מבקרי הרבנות הראשית היא שמדובר במוסד מיושן ומנופח, שדורש ניעור והתייעלות. מה דעתך? יש לרבנות בעיות שדורשות טיפול?

"חלק גדול מהמבקרים לא מכירים ולא יודעים אילו דברים נעשו ברבנות בתקציב קטן. צריך להביא בחשבון שתקציב הפרסום של הרבנות הראשית הוא קטן ביותר, ולחלק מהגופים שנלחמים ברבנות הראשית יש פי כמה וכמה.

"תמיד יש מקום לייעל. בשמונה השנים האחרונות נעשו הרבה מאוד צעדים לייעול, ותמיד אפשר לעשות יותר. לצד זאת, צריך לומר שבתקציב מועט מצליחה הרבנות לעשות לא מעט, ועל כך מגיעה לדעתי גם מילת הערכה.

"ודאי שיש דברים נכונים בביקורת, והייתי שמח אם היו ניתנים לנו כלים כדי לעשות יותר. אנשים צריכים לדעת שחלק מהעמודים שמוגדרים כרבנות הראשית אינם בשליטתנו. כך, למשל, לא כל עובדי חברה קדישא קשורים לרבנות, ולכן צריך לעשות את ההפרדה הנדרשת. חלק מהדברים הם באחריות של גורמים נוספים".

אילו צעדי ייעול ביצעתם?

"קח את מחלקת הבחינות לרבנות, שהתייעלה בצורה בלתי רגילה. במקום לקבל תשובות אחרי שנה וחצי, הפרטנו את הנושא, וכיום אלפי אנשים מקבלים מענה מהיר ויעיל. גם נושא הכשרות והיבוא מחו"ל נפתח. לפני שהגעתי, הכשרות לכל סין ניתנה רק בידי משגיחים מהונג קונג. היום מכירים בסין בכשרויות רבות, דבר שמאפשר ליבואנים לא להיות כבולים למערכת כשרות אחת.

"בבתי הדין הרבניים עשינו שינויים רבים - קיצור תורים, השקעה עצומה של דיינים, פסקי דין שמתפרסמים ותיקים שנסגרים. כבר אין תיקים של עשרות שנים. אנשים עובדים קשה כדי שכל זה יקרה".

למה צריך היום שני רבנים ראשיים? למה לא לתקן את החוק כך שיהיה בישראל רב ראשי אחד?

"המציאות היא שהיומן שלי והיומן של עמיתי, הרב יוסף, עמוסים כל כך, שאני חושב שגם אם היו עוד שני רבנים ראשיים, היתה להם עבודה בשפע. בסופו של דבר, אנשים שוכחים שיש חלוקה ברורה - רב אחד משמש נשיא מועצת הרבנות הראשית שאחראי לנישואים, לכשרות ולעירובין, והרב השני הוא נשיא בית הדין הרבני הגדול. אלה תפקידים שונים, עם אחריות שונה. מדובר בעול עצום".

עם הרב הראשי הראשון לציון יצחק יוסף. "המציאות היא שהיומן שלי והיומן של עמיתי עמוסים כל כך, מדובר בעול עצום", צילום: קונטקט

• • •

הרב דוד לאו נולד ב־1966 בתל אביב לרב ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל ורב העיר תל אביב, ולחיה איטה, בתו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, רבה של תל אביב. אחיו הגדול, הרב משה חיים לאו (60), הוא רב מוכר בנתניה, שניסה בעבר להתמודד על משרת רב העיר נתניה ורב העיר ירושלים. הרב לאו נשוי לציפורה, שעוסקת בתחום החינוך, ואב לשבעה. הם מתגוררים במודיעין, שם שימש לאו רב העיר במשך שנים רבות.

אתה נועץ לפעמים באבא שלך, שכיהן כרב ראשי?

"כן, בהחלט. יהודים רבים רוצים להתייעץ איתו, ולי יש הפריבילגיה הזאת על בסיס שוטף. אגב, לפני שנים רבות, כשהייתי רב עיר, טענו שסידרו לי את העבודה כי אני 'הבן של'. אמרתי להם שאם 'בן של' עובד כל כך קשה, אין לי מושג מה עושה אדם שהוא לא 'בן של'".

בתי הדין נמצאים כבר שנים תחת מתקפה, בטענה כי אינם עושים דיים כדי לשחרר נשים מעגינותן, וכי הם מסרבים לאפשר פתרונות מקילים כדי לשחרר נשים מסרבני גט. שני מקרים חריגים הצליחו לעורר את זעמם של ארגונים שונים שעוסקים בתחום. הראשון - סיפורו של גבר אלים, שניאות בלחץ בית הדין לתת גט לאשתו אחרי 33 שנה (והארגונים טענו כי אין בכך סיבה לגאווה מצד בית הדין); והשני - סיפור של סרבן גט שנמלט ונתפס לאחר שבע שנים, ובתום יותר ממאה ימים בכלא נתן את הגט בבית הדין הרבני הגדול, בפני הרב לאו עצמו.

במאמר מושחז שכתבה המנהלת המשפטית של ארגון "מרכז צדק לנשים", עו"ד ניצן כספי־שילוני, היא יצאה נגד בית הדין וטענה כי "לנשים ישראליות מגיע הרבה יותר מזה. נשים ישראליות זכאיות לסיים את הנישואים שלהן בכבוד, על פי החלטה אוטונומית שלהן, ללא תלות בבעל מתעלל כלשהו וללא תלות במערכת אטומה. חשוב לציין שפתרונות הלכתיים למצבים קשים של עגינות קיימים, אלא שחסרה מוטיבציה אצל מקבלי ההחלטות במערכת הנוכחית לעשות בהם שימוש. והנפגעות הראשיות הן הנשים העגונות".

הרב לאו יוצא נגד הדברים האלה. "מדובר בחוסר צדק מוחלט", הוא אומר. "הדיינים משקיעים שעות על גבי שעות. יש מאמץ עצום לסיים תיקים ולא להשאיר תיקים פתוחים. היה פסק דין שעסקנו בו בנושא של עגינות קשה. ב־1 בלילה נכנסתי למחשב וגיליתי שהמחשב פתוח גם אצל שני הדיינים האחרים - הרב איגרא והרב אהרן כץ. צלצלתי לשניהם, וקיימנו ישיבה על התיק, ב־1 בלילה.

שר האוצר ליברמן

"בתי הדין הרבניים עושים עבודת קודש. הרוב המוחלט של הדיינים עובדים קשה מאוד, בתנאים לא פשוטים. מספר הדיינים לא עלה מאז שנות ה־60, למרות גלי העלייה והגידול באוכלוסייה, שהוסיפו עוד ועוד שאלות ונושאים.

"אתם רוצים להקל? תוסיפו דיינים, ותשוו את התנאים שבהם הם עובדים לאלה של שופטים בבית משפט. לכל שופט בישראל יש עוזר משפטי, אבל בבתי הדין הרבניים יש בסך הכל שמונה עוזרים משפטיים, שחלקם מושאלים למחלקה המשפטית ולצרכים נוספים".

• • •

הרב לאו היה במירון בעת האסון בהילולת ל"ג בעומר בשנה שעברה. "הגעתי בערב והשתתפתי בהדלקה של חסידות קרלין", הוא מספר. "לאחר מכן ירדתי לציון הקבר להתפלל, אבל לא השתהיתי שם, בגלל הצפיפות. חמש דקות לפני האסון עליתי בגשר דב, המקום שבו התרחש האסון, לכיוון מתחם ההדלקה של חסידות תולדות אהרן.

"פתאום ראיתי את השוטרים רצים. שאלתי מה קרה, ומישהו אמר שאדם אחד נפל מהבמה. זה לא הסתדר לי, ראיתי המון שוטרים ושמעתי בכריזה קריאות לכוחות ההצלה. הבנתי שמדובר ביותר מנפגע אחד. ניגשתי לבמה, לקחתי מיקרופון וקראתי להמונים להתפלל יחד איתי.

"יצאתי משם אחרי כשעה, כשפינו את מתחם ההדלקה. התחושה היתה קשה. הקב"ה עשה לנו ניסים במשך שנים, והשנה הוא החליט לומר לנו שניקח אחריות. באותם רגעים הייתי לא רק רב ראשי, אלא גם אדם, וצלצלתי לאשתי לומר לה שאני בסדר, שלא משנה מה תשמע - אני בסדר".

למחרת האסון, יום שישי, החלו הגופות להגיע למכון לרפואה משפטית באבו כביר. אלא שהשעות נקפו, ותהליך הזיהוי התקדם באיטיות. חלק מבני המשפחות המתוסכלים התקשרו לרב לאו.

"ראיתי שהם בלחץ אדיר והבנתי שמהשמיים מבקשים שאהיה שם בשביל האנשים האלו. נכנסתי עם שכן למכונית ונסענו יחד לאבו כביר ב־3 אחר הצהריים. אנשי המכון עשו עבודת קודש, אבל לא ידעו איך להתמודד פתאום עם 45 גופות. הם עבדו על פי הספר, וההליך התקדם בעצלתיים.

"פניתי למפכ"ל יעקב שבתאי, לסגן שר הבריאות, יואב קיש, ולמנהל המכון, ד"ר חן קוגל, ואמרתי להם, 'רבותיי, אני הכי מחמיר בנושא הגופות, ואני אומר שאתם צריכים להתיר כאן אשת איש לפני שבת' (נהוג במצב כזה לא להותיר את הנשים עגונות; ח"ג). לשמחתי הם נתנו לי אור ירוק, והוריתי לאנשי המכון לבדוק כל אחד שיש לו בכיס תעודה מזהה כלשהי. בתוך דקות זוהו 15 מהנפטרים, והליך הזיהוי של האחרים החל להתקדם במהירות.

"ראיתי אדם שהסתובב עם תעודה של הבן שלו, ילד בן 13, ומאחר שלא אפשרו לבני המשפחות להיכנס, הוא ביקש שמישהו יזהה את גופת הילד. אני הייתי האיש שעשה את זה. ברגעים האלה ניסיתי להיות השליח, להקל במה שאפשר על האנשים האלו ולהתפלל שהקב"ה ייתן להם את הכוחות להחזיק מעמד.

"בשעה 18:30, חצי שעה לפני שבת, נסגר המכון הרפואי, ויצאתי בחזרה הביתה. התחושה היתה קשה. לראות מחזות כאלו, להביא משפחה כדי שתזהה מישהו, ואחר כך לשבת בשולחן השבת - זה לא פשוט. אבל הבנתי שהיה לי תפקיד להיות כתובת לבני המשפחות. במהלך השבוע שאחרי יצאתי לביקורי ניחומים אצל כל המשפחות השכולות".

איך ממשיכים הלאה?

"הקב"ה נותן לאדם את היכולת להמשיך הלאה. אני מאמין שאנשים לא ישכחו את מה שאירע שם, אבל הקב"ה הטביע בנו את המתנה של השכחה, כדי שנוכל להמשיך בחיינו על אף הקשיים. בכל התקופה לפני האסון דאגנו מה יהיה מבחינת הקורונה, ושכחנו מה יהיה עם הצפיפות. שילמנו מחיר כבד, ואני בטוח שעכשיו יפיקו את הלקחים וישנו את המצב.

"בנוגע לשאלה מי אחראי לאסון, נמתין למסקנות של ועדת החקירה הממלכתית. אבל לצד זה, ברור שצריך לנסות לתת לבני המשפחות את המקסימום של העזרה הנדרשת. האנשים שהגיעו לשם ונפגעו סמכו על המדינה שתעזור להם ותספק להם את התנאים הנאותים, וזה לא קרה. עכשיו צריך לעזור להם בפיצויים ובסיוע הנדרש, ולוודא שאירוע נורא כזה לא יקרה שוב".

• • •

במשרד של לאו תלויות תמונות רבות. שבעת ילדיו, נכדיו הרבים ("יותר ממניין"), ותמונותיהם של שני רבנים ראשיים לשעבר - הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מייסד הרבנות הראשית, והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי הראשון וסבו של הנשיא יצחק הרצוג. על אחד השולחנות עומדת תמונה של הכותל המערבי, שמייצגת את אחד הדיונים המרכזיים שמתנהלים היום בין הזרמים ביהדות.

"לפני כמה שנים, בביקור בקהילה היהודית בלוס אנג'לס, האשימו אותנו שאנחנו לא מאפשרים תפילה לכל הזרמים בכותל. אמרתי שזו לא שאלה דתית, אלא שאלה של נימוס. הכותל קדוש לכל אורכו, וצריך לכבד את מה שמתרחש בו. נשות הכותל האמיתיות הן אלו שנמצאות שם כל השנה, 365 ימים בשנה - בקור, בחום, בקיץ ובחורף. ראוי שמי שמגיע כאורח יכבד ויתנהג בצורה נימוסית שלא מפריעה.

"ראיתי פעם בכותל אדם כהה עור עם סידור הפוך. כשהוא פנה אלי, התברר שמדובר בכומר נוצרי מניגריה. הוא בא והרגיש קדושה. למי או לְמה התפלל? לא יודע. אבל הוא כיבד את המקום ואת מי שנמצא בו כל הזמן".

אתה נמצא ברשתות החברתיות? גולש באינטרנט?

"אני לא נמצא ברשתות החברתיות, ובשנה האחרונה החלטתי לא להיכנס לאתרי חדשות, כי זה לא מועיל לי בקבלת ההחלטות. לא רוצה לשמוע על סוגיות תקשורתיות. אני נותן אותן תשובות בבית הדין, בלי שום קשר.

"כשיש לי זמן פנוי, אני מעדיף לשבת וללמוד. נכון שאני עוסק המון בהלכה, אבל גם רב צריך לשבת וללמוד לשם שמיים. אחד הדברים שאני נוהג לעשות מדי שבוע הוא ללמוד עם הנכד שלי, מוישי, שנמצא עם הוריו בקנדה בשליחות. יש לנו זמן קבוע מדי שבוע - בכל יום שישי, בשעה 15:00 שעון ישראל, כששם השעה 8 בבוקר, אנחנו לומדים בזום הלכות שביעית (שמיטה), שיזכור שיש ארץ ישראל".

סקר הבחירות: גוש נתניהו עם 60 - מתנגדיו עם 53
"רמסתם ואימללתם את כולנו": ראש עיריית ביתר עילית על השר כהנא
פרישת זועבי: אלו תרחישי הדרמה הפוליטית שיקבעו את גורל הקואליציה
"גזירה נוראה": אייכלר על קריסת המתווה במירון
"הקריסה בלתי נמנעת": סמוטריץ' על כישלון מתווה מירון
עבאס: "רע"מ לוקחת אחריות, היינו על סף מלחמת אזרחים"
מזכ"ל העבודה יוזם מהלך לאיחוד מפלגתו עם כחול לבן
חשש באופוזיציה: הח"כ מהליכוד שיערוק לקואליציה
יעקב אשר חשף: "לאף גוף ממשלתי אין רשימה של פצועי אסון מירון!"
ראש לשכת עורכי הדין: "תמיד התנגדתי לפוליטיקאים שמזנבים במערכת"