טורקיה מוכנה לשלוח שגריר לת"א

הטורקים דורשים התחייבות שישראל תשלח שגריר, בתמורה לשליחת שגריר מצידם • סלע המחלוקת העיקרי: נוכחות בכירי חמאס באיסטנבול • משרד החוץ הישראלי: אין תגובה

טורקיה מוכנה לשלוח שגריר לת"א נשיא טורקיה, ארדואן

נרמול היחסים עם אנקרה - בידי ירושלים: טורקיה העבירה לישראל מסר כי מבחינתה היא מוכנה לשלוח לתל אביב שגריר, ברגע שבו ירושלים תתחייב כי במקביל יישלח שגריר לאנקרה. כך מפרסם הבוקר (ג'), כתב "ישראל היום" דין שמואל אלמס - על פי בכיר טורקי. סלע המחלוקת העיקרית בין המדינות היתה ונותרה נוכחות בכירי חמאס באיסטנבול.

בעשור החולף יחסי ישראל-טורקיה ידעו עליות, אך בעיקר מורדות. הכל החל במשט ה"מאווי מרמרה" בחודש אייר התש"ע, שבעקבות מסקנות דו"ח פאלמר שבדק אותו החליטה טורקיה להוריד את דרג היחסים למזכיר שני (Chargé d'affaires) וגירשה את השגריר הישראלי גבי לוי. בי"א ניסן התשע"ג, במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובאמה בישראל, התקשר ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן והתנצל על התקרית.

באותה שיחה השניים סיכמו על נירמול יחסים מחודש בין המדינות. מאותה השנה ועד לשנת התשע"ו, אז מונה השגריר איתן נאה, מי שמילאו את תפקיד הדיפלומט הבכיר באנקרה הם יוסף לוי ספרי ואמירה אורון שממלאת כיום את תפקיד השגרירה במצרים.

בתום שש שנות המשבר הגיע הסכם הפיוס שבעקבותיו נשלח נאה לאנקרה, ואילו בי"ב כסלו התשע"ז הגיש השגריר הטורקי כמאל אוקם את כתב האמנה לנשיא ראובן (רובי) ריבלין. היחסים לא נותרו יציבים לאורך זמן וכבר בחודש אייר התשע"ח החליטו במשרד החוץ הטורקי, על רקע אירועי "צעדות השיבה" ברצועת עזה, לזמן את השגרירים בתל אביב ובוושינגטון להתייעצויות - וכן גירשו את השגריר הישראלי נאה, תוך בידוק משפיל בנמל התעופה באנקרה.

בינתיים, השגריר הטורקי שב לוושינגטון, אך לא כך נקטו בנוגע לתל אביב. לתפיסת אנקרה, השגריר הטורקי רק "חזר להתייעצויות" מתל אביב, צעד דיפלומטי מוכר - אולם לא כזה שנהוג לנקוט בו למשך שנים. בעקבות תפיסתם כי בניגוד לאירוע המאווי מרמרה הדרג הדיפלומטי לא השתנה, הם הבהירו למשרד החוץ הישראלי כי מבחינתם, אם טורקיה תקבל התחייבות ישראלית לשליחת שגריר לאנקרה, הם מוכנים למנות שגריר ולהשיבו לתל אביב.

לאחרונה, טורקיה שינתה את מדיניות החוץ שלה בנוגע למדינות המזרח התיכון ככלל ובנוגע לישראל בפרט. ממצב של נאומים תקיפים, באנקרה עברו לשיטה אחרת לגמרי. בדצמבר הכריז הנשיא ארדואן כי "טורקיה רוצה לשפר את יחסיה עם ישראל. היחסים המודיעיניים שלנו עם ישראל נמשכים". זה קרה כשלושה שבועות לאחר שמקורבו, אדמירל ג'יהאט יאייג'י, הציע לישראל הסכם גבול ימי משותף.

המגמה נמשכה גם בחודש האחרון, שבו חבר צוות הייעוץ הנשיאותי למדיניות כלכלית, ד"ר הקאן יורדקול, השתתף בכנס שעסק בתפיסה המחודשת של היחסים בין ירושלים לבין אנקרה לצד אנשי משרד החוץ הישראלי. מנגד, גם כשאנקרה הביעו דאגה ממיזם צינור הגז "איסטמד" שעובר בשטח ימי במזרח הים התיכון שטורקיה ויוון לא מסכימות על זהות הבעלות לגביו, התלונה של אנקרה בפני ישראל היתה מנומסת.

ישראל אינה המדינה היחידה במזרח הים התיכון שטורקיה פועלת לנרמול היחסים איתה. בעת שבה באנקרה פועלים לנרמול היחסים עם קהיר, הרשויות בטורקיה הורו לערוצים "אל-שארק", "ווטאן" ו"מקאמלין", שמזוהים עם תנועת האחים המוסלמים ומשדרים מאיסטנבול, להפסיק לבקר את מצרים. זה יכול לתת רמז על כך שייתכן כי אם ישראל תסכים לשיפור היחסים עם טורקיה, אנקרה תסכים לפעול ברמה כזו או אחרת נגד פעילות בכירי חמאס ששוהים באיסטנבול.

רה"מ: "אנחנו מנהלים שיחות עם טורקיה"

בניגוד להתחממות היחסים בין טורקיה לבין מצרים, שבקהיר לפי שעה עדיין לא מודים בו, בישראל התקבלה הודאה בעניין בכנס בחירות של הליכוד בבת ים בכ"ו אדר. "אנחנו מנהלים שיחות עם טורקיה", הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך שהוא מציין את מערכת היחסים המצוינת של ירושלים עם יתר מדינות מזרח הים התיכון.

"טורקיה וישראל מעולם לא קטעו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן, למרות כל האירועים השליליים לאורך השנים", אומרת ל"ישראל היום" קארל ולנסי, פרשנית פוליטית באתר T24 ובעיתון היהודי "שלום". לדבריה, "שתי המדינות הצליחו לנתק בין כלכלה לבין פוליטיקה, וסייעו זו לזו בסוגיות הומניטריות. ערוצי הדיאלוג תמיד פתוחים, כך שלשתי המדינות לא פשוט לוותר על היחסים ביניהן. עם זאת, מערכת היחסים ביניהן סבלה רבות, והיא דורשת רצון פוליטי וצעדים להשבת האמון".

ולנסי הוסיפה כי "היחסים הבילטראליים בין המדינות תמיד היו רגישים בכל הנוגע לפלשתינים. בה בעת, העוינות האישית בין המנהיגים היא עוד מגבלה". בנוגע למדיניות החוץ בכלל של טורקיה, ולנסי מציינת כי "הבידוד הגובר של טורקיה באזור והיחסים המתוחים עם ארה"ב הם שגורמים להצעותיה לאנקרה לנרמול היחסים עם המדינות באזור, כולל ישראל".

הפרשנית הטורקייה מעריכה כי "ישראל לא תימנע מהזדמנות לשיקום היחסים עם טורקיה, אבל היא מעוניינת בוודאות בכל הנוגע לכוונותיה של טורקיה. מעבר לכך, טורקיה היתה שותפה כלכלית, דיפלומטית וביטחונית חיונית עבור ישראל. עם זאת, המצב שונה כיום. בעת שיחסי טורקיה-ישראל התדרדרו, ישראל העמיקה את יחסיה עם מדינות רבות במזרח הים התיכון ובמפרץ הערבי. תמיכת אנקרה בחמאס, האינטרס הגובר בכל הנוגע לירושלים והשינוי במדיניות החוץ, דורשים מירושלים לפעול בזהירות".

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובמרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי "השאלה אינה אם טורקיה רוצה לנרמל יחסים עם ישראל או לא רוצה, אלא אם היא צריכה – והיא אכן צריכה. האינטרסים המיידיים של טורקיה מצריכים שינויים מיידיים במדיניות החוץ הטורקית לגבי מזרח הים התיכון וסוריה. לאיראן יש השפעה הולכת וגוברת באזור - וטורקיה רוצה לבלום את ההשפעה האיראנית בסוריה, בדיוק כמו שישראל רוצה. בה בעת, יחסי טורקיה-ארה"ב מתדרדרים מיום ליום. על כן, אנקרה צריכה את ירושלים בתור 'גשר' לוושינגטון כדי להפחית את הלחץ מצד ממשל ביידן".

בנוגע למגבלות לנרמול היחסים, ד"ר כהן ינרוג'ק מסכם כי "התמיכה הטורקית בחמאס היא המכשול הרציני ביותר, אבל זו לא משימה בלתי אפשרית - טורקיה יכולה לבצע את התמרונים הנדרשים כדי להיענות לדרישות ישראל בסוגיה הזו. אני חושב שמה שקרה עם האחים המוסלמים עשוי לקרות גם עם חמאס. עם זאת, הצעדים נגד האחים המוסלמים היו התחלתיים בלבד. טורקיה יכולה לנקוט בצעדים משמעותיים שישכנעו את ישראל באמיתות כוונותיה".

ממשרד החוץ הישראלי סירבו להתייחס.

מחבל ניסה לבצע פיגוע בחברון וחוסל
110 חימושים מדויקים הוטלו הלילה על ה'מטרו' בעזה
מבצע "שומר החומות" עדכונים מכל הגזרות
נתניהו על עזה: "ממשיכים להכות בתווך התת קרקעי" • צפו
שישה שיגורים זוהו משטח לבנון לשטח ישראל
התקיפות ברצועה: מפקד חטיבה חוסל, בתי בכירים, מנהרות, משגרי רקטות
פיגוע דריסה בירושלים - 7 שוטרים נפצעו, המחבל נורה ונהרגו
עין רואה: כך נתפס מבעיר הפח ביפו • צפו
מפתיע: הרגע בו בנט שולף את הטיל באמצע הראיון • צפו
מדרום וצפון, עכשיו גם ממזרח: חמושים חצו את הגבול מירדן לישראל