הילולת צדיקים: רש''י הקדוש

רבינו שלמה, הנודע בכינויו רש"י, היה תלמיד חכם עצום בצרפת, ממכונני יהדות צרפת בימי הביניים וגדול מפרשי התנ"ך והתלמוד. על קצה המזלג על חייו:

הילולת צדיקים: רש''י  הקדוש דיוקן דמיוני של רש

רש"י נולד בעיר טרואה בצפון צרפת לרבי יצחק מקריווש צרפתי, בשנת ד'ת"ת (1039-1040). מעט מאוד ידוע על תקופת נעוריו. אולם ידוע כי הוריו של רש"י היו חשוכי פרי בטן שנים רבות.

אביו של רש"י רבי יצחק ירחי, היה סוחר באבנים טובות, וברשותו הייתה אבן טובה אשר הייתה חסרה למלך עבור איקונין, שנחשב ביהדות לעבודה זרה. אביו של רש"י הסתכן במוות והשליך את האבן הטובה - בה היה גלום כל רכושו, כמו גם הבטחה לעושר רב - מעבר לסיפון האניה, והראה עצמו בוכה על אובדנה.

המלך פטר אותו, ועל המעשה הזה, נגלה לו אליהו הנביא והבטיח לו פרי בטן "שיאיר את עיניהם של ישראל". ואכן רש"י נולד לעת זקנותם של הוריו.

מסופר גם שאמו ההרה של רש"י הלכה ברחוב בוורמייזא, ופרש נוצרי שדהר על סוסו כמעט פגע בה. האם פנתה אל הקיר שבשולי הרחוב ונלחצה אליו, ובקיר נוצר שקע, בו הסתתרה.

אישיותו:
אישיותו של רש"י ניחנה בשילוב של גדלות מופלגת בתורה ומידות טובות, שילוב שעליו מעידים פירושיו ותלמידיו של רש"י גם יחד. כמו שמסופר כי פעם התקשו רבים וטובים בהבנת פשט הגמרא בבית המדרש בו רש''י למד בצעירותו. ואף אחד לא יכל להבינו. אז בא רש''י והסביר בצורה קולחת את פשט הגמרא שהאירה את פניהם של כל יושבי בית המדרש.

מידותיו:
בפירושיו של רש"י בולטת מידת הענווה. הוא כמעט ואינו סותר את דברי קודמיו, וכאשר הוא עושה זאת הוא חולק להם כבוד ואינו מבטל את דבריהם בשפה קשה; בעשרות מקומות בפירושו הוא כותב על פרטים מסוימים: "לא ידעתי". ובתשובותיו מצוי במקומות רבים שכותב רש"י כי טעות הייתה בידו בעניין זה או אחר, והוא חוזר בו מדבריו!

שהותו בגרמניה:
סביב שנת העשרים לחייו יצא רש"י מצרפת אל הישיבות הגדולות שבגרמניה, בעמק הריין, שם עוצב ונבנה עולמו הרוחני. תחילה בא רש"י אל ישיבת מגנצא, שבה לימד רבנו גרשום שני דורות לפני כן, ושמה יצא למרחקים;

במגנצא למד רש"י אצל רבי יעקב בן יקר, מתלמידי רבנו גרשום מאור הגולה, שנעשה לרבו המובהק ולימדו תורה במשך שש שנים. רש"י מכנה אותו בפירושיו "רבי הזקן", ומזכיר את פירושיו במקומות שונים.

תמונת בית מדרש על שם רשי בוורמיזא, המאה ה-19

אצלו למד רש"י מקרא ותלמוד גם יחד, ודרך הלימוד של רבי יעקב בר יקר נותרה אצל רש"י כל ימיו, כפי שהעיד רש"י: "ואמנם אני נתלה באילן גדול, רבינו יעקב ב"ר יקר; ואף כי לא שמעתי מפיו דבר זה, מכל מקום ליבי וסברתי והבנתי מפיו יצאו".

רבינו יעקב בר יקר נפטר בשנת ד'תתכ"ד (1064), ואחרי פטירתו עבר רש"י ללמוד תלמוד לפני רבי יצחק בן יהודה, אף הוא מגדולי חכמי מגנצא ומתלמידי רבנו גרשום. כעבור תקופה עבר רש"י אל הישיבה שבעיר וורמייזא הסמוכה למגנצא, ושם קיבל תורה מפי רבי יצחק הלוי.

גם לאחר חזרתו לצרפת המשיך רש"י לעמוד בקשרי מכתבים עם רבותיו שבאשכנז, ואולי גם עם חבריו מישיבות וורמייזא ומגנצא. בנוסף לשלושת רבותיו המובהקים, למד רש"י באשכנז גם מפי רבינו דוד הלוי ממגנצא, ואף עמו הוסיף לעמוד בקשר מכתבים לאחר שיבתו לצרפת.

בשנות לימודיו של רש"י באשכנז היה עליו לדאוג לפרנסתו ולפרנסת אשתו ובנותיו, ולעת זקנותו תיאר שנים אלו בכתבו "כי חסר לחם ועדי-לבוש ורחיים בצוואר. שימשתי לפניהם וימי כלו אצלם, ומאשר שבתי פה לא עמדה לי שעה להקביל את פניהם מאבל לחש וקשה, חוש [=חוץ] מאחת זה לי עשרים וחמשה שנה"

בצרפת
לאחר כעשר שנים בהן שהה בגרמניה שב רש"י אל צרפת, חזר לטרוייש בסביבות שנת ד'תתכ"ט (1069), כשהוא כבן שלושים, והשתלב מיד בחיי החברה היהודית שם. הוא הצטרף לבית הדין בעיר והחל לפסוק הלכות לכל יהודי הסביבה, אך סירב לקבל שכר על תפקיד זה.

לאחר כחמש שנים שב רש"י אל וורמייזא, ולאחר פרק זמן בו למד בישיבת וורמייזא נסע בחזרה אל טרוייש, בה נותר לגור עד פטירתו. ככל הנראה התפרנס רש"י בטרוייש ממסחר.

זמן קצר לאחר בואו לטרוייש ייסד רש"י בעיר ישיבה, שהתפרסמה בצרפת ומחוצה לה ומשכה אליה תלמידי חכמים מופלגים; רבנים בולטים מאשכנז באו ללמוד בישיבתו, כמו הריב"א משפיירא, תלמידו של ר' יצחק בר יהודה רבו של רש"י, וכן תלמידים מהארצות הסלאביות. כראש ישיבה לא נטל רש"י שכר, כמנהג אותם הזמנים, ואף היה עליו לדאוג לכלכלת תלמידיו.

גדלותו העצומה של רש"י הוכרה מיד בעולם היהודי, ושאלות רבות הופנו אל בית מדרשו בתחומים רבים ושונים. בידינו שאלות שנשלחו אל רש"י מקהילות רבות בצרפת ומעמק הריין, ואף מגדולי רבני אשכנז, כמו רבי נתן ורבי מנחם בני מכיר ממגנצא, פונים אל רש"י בשאלות.

העתק בית המדרש על שם רש

שמו הלך לפניו, והפירושים שכתב ב'קונטריסים' שלו התקבלו במהירות הבזק ברחבי הארץ. שני חתניו היו מתלמידי החכמים הראשונים במעלה בצרפת, וסביבו התפתחה יצירה תורנית שהזניקה את יהדות צרפת אל תור הזהב שלה.

רש"י אף עמד בקשרים עם חכמי ארצות רחוקות יותר, ובכתבי הראשונים מוזכרת שאלה ששיגר אל רבינו נתן מרומי בעל הערוך ואל שני אחיו, שהיו ראשי ישיבה בעיר רומא שבאיטליה.

בערוב ימיו של רש"י התרחשו גזירות תתנ"ו, כאשר יצא מסע הצלב הראשון לדרכו בשנת ד'תתנ"ו (1069); יהדות צרפת כמעט ולא ניזוקה מידי הפורעים, אולם יהדות אשכנז המפוארת ספגה מכה אנושה. בפרט הרע גורלן של קהילות שו"ם, ובהן וורמייזא ומגנצא; אלפי יהודים נהרגו בהן, ומרכזי התורה בהם למד רש"י נחרבו. בפיוטיו מתייחס רש"י כנראה לגזירות תתנ"ו; בפיוטו 'תורה התמימה', למשל, הוא פונה בקריאה אל התורה:

"בַּקְשִׁי עֶלְבּוֹן חֲסִידַיִךְ וּשְׁפִיכַת דַּם לִמּוּדָיִךְ
מִיַּד בְּנֵי זְנוּנִים מַכְרִיתֵי תַּלְמִידָיִךְ
אֲשֶׁר קָרְעוּ יְרִיעוֹתַיִךְ וְרָמְסוּ אוֹתִיּוֹתָיִךְ
וּבְשֶׁצֶף קֶצֶף הֶחֱרִיבוּ מִשְׁכְּנוֹתָיִךְ".

בסוף ימיו היה רש"י חולה במחלה קשה שלא אפשרה לו אפילו לכתוב. על השאלות הרבות ששוגרו אליו השיב בקושי רב תוך הכתבת התשובה לתלמידיו או בני ביתו ששהו במחיצתו באותה העת.

פטירתו וקבורתו
רש"י נפטר ביום חמישי, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה (1105) ונקבר, על פי המסורת, בעיר הולדתו טרויש. יהי זכרו ברוך.

ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש
מרן ראש הישיבה: האסונות בבין הזמנים - מפני שאין תורה
הגר"י כהן בזעקה: עסוקים בקורונה השכם וערב אבל מה יהיה על התורה?
צפו במרן הרב עובדיה יוסף שמספר על אשתו הרבנית מרגלית שבאה בחלום לאחר פטירתה...
כמות המתפללים בבתי הכנסת: עד לתחילת שבוע הבא המתווה ישונה ויתוקן
המקובל הרב בניהו שמואלי ערך חתונה לבנו בתוך היכל הישיבה • גלריה
הפוסק הכריע האם צריך לברך על עוגה באמצע הסעודה
הילולת צדיקים: בעל מדרש "ילקוט מעם לועז"
מסיבת הפתיחה למגבית האדירה עבור מפעל החסד 'עזר למשפחות לאנ"ש סאטמר בארה"ק
מרן ראש הישיבה: לא כדאי שהבחורים ילכו לחתונות
סיפורי הבעש''ט: תשובת העגלון