"סעודה מפסקת" של הלכות לקראת תשעה באב

סיכום של תמצית ההלכות לקראת תשעה באב ושולחן ערוך של דברי רבותינו לערב ה"מועד":

"סעודה מפסקת" של הלכות לקראת תשעה באב ירושלים של פעם

לקראת התענית, אנו נכנסים יותר לתוך החורבן ולכן מוסיפים קיום של הלכות הזמן:


לימוד תורה:

יש אומרים שהאיסור ללמוד תורה בתשעה באב חל כבר מערב התענית מחצות היום (רמ"א סימן תקנ"ג סעיף ב'). לפי שכל מה שאדם לומד מחצות היום ואילך, דעתו עליו ומהרהר עליו בלילה, ונמצא שנכנס לתשעה באב כשהוא שמח (שו"ת חת"ס או"ח סימן קנו).אמנם ישנם אחרונים שפקפקו על המנהג.


כך לדוגמא: ידוע על הרש"ל כי למד בעצמו אחר חצות, והתיר גם לאחרים. וכן הגר"א בביאורו כתב על כך: "חומרא יתירא היא". וכן ה'מאמר מרדכי' מאריך בזה וכתב: "דהוא מביא הרבה לידי ביטול תורה ללומדים שמתרשלים ללמוד דברים המותרים בט"ב דאין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ". וע"כ לפי דעתו יש להקל בזה. וכן ח''א כתב שזו חומרא בעלמא וע"כ נראה דמי שרוצה להקל בזה אין מוחין בידו: (משנה ברורה סימן תקנ"ג ס"ק ח').


תהילים:

יש אומרים, כי למרות שאסור ללמוד תורה בערב תשעה באב אחר חצות היום, מכל מקום מותר לקרוא תהילים (קובץ אורייתא כרך יד עמוד קמא). משום שכל האיסור ללמוד תורה בערב תשעה באב אחר חצות היום, הוא משום שכל מה שאדם לומד מחצות היום ואילך דעתו עליו ומהרהר עליו בלילה, נמצא שנכנס לתשעה באב כשהוא שמח. לעומת זאת, דרך אנשים שלא לעיין במזמורי תהילים בדרך לימוד אלא כבקשה, ולכן אין חשש שיבוא להרהר בהם בליל תשעה באב (שם).


סעודה המפסקת:

הסעודה האחרונה שלפני התחלת צום יום הכיפורים וצום תשעה באב נקראת "סעודה המפסקת". לפי שהיא מפסיקה וחוצצת בין הזמן המותר באכילה לזמן האסור באכילה (כנסת יחזקאל).


ישיבה על הקרקע

בסעודה המפסקת נוהגים לשבת על הקרקע (הגמ"י, סוף הלכות תענית, מנהגי ת"ב; תרומת הדשן סימן קנא). כדי שסעודה זו תראה כסעודה עניה, שפלה ובזויה; אך אין הטעם משום אבלות, שהרי אין חולצים את מנעלי העור בסעודה המפסקת (תרומת הדשן סימן קנא). אמנם הנוהג או הנוסע ברכב יכול לישב על כסא כדרכו (הרב מרדכי אליהו).


עדשים וביצים

בסעודה המפסקת בערב תשעה באב, יש שנוהגים לאכול מאכלים המסמלים אבלות: עדשים עם ביצים (שו"ע או"ח סימן תקנב סעיף ה), או ביצים קשות (רמ"א שם).


שלושה טעמים לכך שנאכלים לאבלים:


1) לעדשים ולביצים אין "פה" כך גם לאבלים מחמת צערם אין פה לשוחח (ראה ב"ב טז, ב).

2) המאכלים העגולים רומזים לכך שהאבלות "מתגלגלת" בעולם מאדם אחד למשנהו (ראה ב"ב שם, והגהות מיימוניות תעניות פ"ה אות ד).

3) לרמוז שהחיים הם כגלגל החוזר בעולם. הצער הנוכחי הוא חולף ועתידים לבוא ימים של שמחה (מהר"ל).


"עפר לחמו":

בסעודה המפסקת בערב תשעה באב יש שנוהגים לאכול ביצה או לחם טבולים באפר (רמ"א סימן תקנב סעיף ו).על שם הנאמר (איכה ג, טז): "ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר" (שם). טעם נוסף: להזכיר את האפר שנותר כאוד לבית המקדש שעלה באש (כנסת יחזקאל).


נעילת הסנדל בסעודה המפסקת:

יש אומרים שצריך לחלוץ את מנעלי העור כבר לסעודה המפסקת (מנהגי מהרא"ק סימן קלה אות א), ויש חולקים (תרומת הדשן סימן קנא).טעם הדעה הראשונה: לפי שיש לנהוג מנהגי אבלות כבר בסעודה המפסקת, כשם שיושבים על הקרקע בסעודה המפסקת (מנהגי מהרא"ק שם).טעם הדעה השניה: כי אין לנהוג אבלות אלא מליל תשעה באב ולא קודם לכן, ומה שיושבים על הקרקע בסעודה המפסקת, אין זה משום אבלות, אלא מטעם סעודה עניה ושפלה (תרומת הדשן שם).


זימון:

אין מזמנים בברכת המזון שלאחר הסעודה המפסקת (מגן אברהם סימן תקנב ס"ק ט). משום שחובת זימון חלה כאשר שלושה אנשים קובעים לאכול יחד, ואילו עתה, מחמת האבילות, "אין דעתם לקבוע" (שם).


"ישב בדד"

בסעודה המפסקת לא ישבו מספר אנשים לאכול יחד, אלא ישב כל אחד לבדו ויברך לעצמו (שו"ע סימן תקנב סעיף ח). כדי שלכל הדעות לא יתחייבו בזימון (שם). טעם נוסף: על שם הנאמר במגילת איכה (ג, כח): "ישב בדד וידום" (מנהגים דבי מהר"ם מרוטנבורג עמוד 33).


שטיפת ידיים:

יש להזכיר כי כפי שהבאנו קודם משיעורו של הגר''י יוסף ניתן לשטוף את הידיים במלואם כיוון שמדובר בנקיות ולא בהנאה. וחמירתא סכנתא...

מקבץ טורי דעה מאת גדי שולמן מירושלים
טור דעה: מה קורה כשמתחנפים לרשעים?
לא יזכר ולא יפקד: "בין הזמנים" במקורות של חז"ל
ההנהגה - הנהגת הדור והקהילה החרדית בארץ ישראל
גלרייה בלעדית • הכינרת ירדה במספר המטיילים • כהוראת גדולי הדור
תיעוד וגלריה: ליל ט"ו באב בכותל המערבי
בין הזמנים: אבא מול בחור ישיבה (דעה)
'תשעה באב – עבר' אך החורבן ממשיך לא רק מ'היהודים הבאים' גם מכמה 'יהודים הנמצאים'
זעקת הגרב"ש דויטש: "כשנצא מזה, יצטרכו לבנות את עולם התורה כמעט כמו אחרי השואה"
טור דעה: כיצד נזיל דמעה על חורבן בית המקדש?