מעז יצא מתוק, או קורונה ל-"קורונה"

המהפכה והשינויים בסביבת העבודה בעקבות המגיפה בהתאם לאמרה: "הכורח - אבי כל המצאה" // מאת ד"ר דן אופיר אוניברסיטת אריאל, מח' מדעי מחשב

מעז יצא מתוק, או קורונה ל-"קורונה" אילוסטרציה

אודות המהפכה בסביבת העבודה בעקבות הקורונה

דוא"ל: dano@ariel.ac.il

אנחנו חיים בתקופה מלאת תהפוכות. בימינו אלה עוברת אוכלוסיית העולם משבר – לכאורה נסיגה בריאותית. קיים חשש למגפות דומות לאלו של ימי קדם כמו "אבעבועות שחורות", "מלריה" "שחפת". התגברנו על מחלות אלו בעזרת חיסונים (Pasteur) ואנטיביוטיקה (Fleming).

כיום, עוצרת האנושות את נשימתה (תרתי משמע) – ווירוס קטלני מאיים, ומה הם אמצעי המיגון?! – אמצעי פשוט ויעיל: "הבדידות". החשש הרפואי נותן את אותותיו בהיבט הכלכלי. חלק גדול מהאוכלוסייה מאבד את מקום עבודתו – מקור פרנסתו,

וכאן הסוויטץ' (switch) בעלילה.

חלק אחר באוכלוסייה "נאלץ" "לעבוד מהבית". עובדה זו גורמת למהפך תרבותי. ניזכר במהפכה התעשייתית שהחלה עם המצאת מנוע הקיטור - (Watt). להמצאה זו היו השלכות הבאות: נהירת האוכלוסייה מהכפר אל העיר, מקצועות התושבים התחלפו – מאוכלוסייה אגררית, עברה החברה ברובה לחברה מתועשת, וכיום, לדוגמא כ- 3% מאוכלוסיית ארה"ב מספקת מזון למדינה שלמה, ואף למעלה מזה.

ומה קורה עכשיו?! כיום, עדים אנו לתופעה חברתית חדשה: תופעת עבודה מהבית – בצד הפסקת עבודה של שאר העובדים, למעט תחומי עבודה חריגים - חיוניים. העומסים והפקקים – הם עכשיו לא ברשתות הכבישים, אלא ברשתות תקשורת.

כאן טמונה מהפכה שקטה, ובה חלק קטן של האוכלוסייה היטיב את תנאי עבודתו, וחלק גדול הרע את תנאיו, ומה הצפי לטווח הרחוק?! המצב הקיים מהווה הזדמנות להסבה ולשדרוג מקצועיים של חלק מהאוכלוסייה שיגררו שינוי חברתי מרחיק לכת, שבימים כתיקונם, לא ניתן היה לבצעו בגלל אילוצי ממשל’ התלויים ברב האוכלוסייה, ולאור שמרנות אנושית טבעית.

ניקח לדוגמא מוסדות אקדמיים – אוניברסיטאות – ההון האנושי. הסגל האקדמי עבר ברובו שינוי טכני מהרצאות פרונטאליות באולמי הרצאות לעבודה מול מסכי מחשב מהבית. לגבי מעבדות, יימצא, על סמך פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים, פתרון עתידי של עבודה מעבדתית בשלט רחוק. לעומתו, יצא הסגל המנהלי בחלקו לחל"ת.

ההון הפיסי – תשתיות: הבניינים, המחשוב, המעבדות, הכבישים הפנימיים – נשארים שוממים, חסרי שימוש.

אם כן, מול הצפי הקודר של רבבות מפוטרים, ישנו גם צפי של חסכון בבניית תשתיות: רשת כבישים, מבני ציבור, כמו בניני הוראה, מבני בנקאות – משרדים וכו' התרוקנו ויש להניח כי ינוצלו למטרות חדשו כמו למשל אכלוס.

עכשיו העת, לסוציולוגים להיכנס לקרקע בתולית ולתת את הדעת לתהליך שינוי חברתי שעוברת החברה האנושית ולפתח מודלים התנהגותיים עתידיים תואמים את המציאות החדשה המתהווה.

יש יסוד להניח שכוון נדידת האוכלוסייה יהיה כוון מנוגד לזה שהיה בימי המהפכה התעשייתית – הפעם, התנועה תהיה מהעיר לכפר.

יש לחשוב על שם כולל לתהליכים החברתיים המתרחשים לנגד עינינו. ההצעות הן: "המהפכה התקשורתית בחסות מגפת ה-'קורונה' " , או שם אחר: "יהי 'הקורונה' (כתר) ל-'קורונה' (הווירוס)". הווירוס מקבל כאן הכרה, מקום מכובד במהפכה, לאות היותו קטליזטור - זרז תהליכים טכנולוגיים-חברתיים – כואבים, עם תקווה לשגשוג עתידי ברמת חיים, אף, גבוהה יותר, מזו שהייתה טרום הופעתו של ווירוס "הקורונה".

המושגים, שנראו פעם, כביטויים ערטילאיים - תיאורטיים, כמו "למידה מרחוק" (e-learning), "מסחר אלקטרוני" (telemarketing), telemedicine, video-conference, שהיו עד עכשיו שגור בפיהן של קבוצות חברתיות מסוימות ובהיקפים מצמצומים - מקבלים משנה תוקף בימנו אלה.

נאלץ להתרגל לדפוסי חיים חדשים, ובחלוף הזרז – "הקורונה" – לא נרצה לחזור להרגלים הישנים, שייראו בעינינו ארכאיים.

על מה יום כיפור - לא יכול לכפר?
20 שנה אחרי: נותרו הקונספירציות האנטישמיות בעניין אסון התאומים
טור דעה: הבריחה מהכלא ומהתקשורת
דרך נפילה: המשותף לכל האסונות קיץ תשפ"א
מה המסר מאחורי האסונות שתקפו אותנו לאחרונה? הרב בועז שלום מסביר
האם בכנסת מקפידים על מסכות? גלריה תוכיח!
איראן דוהרת לפצצה, וממשלת לפיד־בנט כנועה ושותקת
מזעם על עצמי לתפילה לשמים
הפעולות המיידיות שאמורה הממשלה החדשה לבצע בנושא נדל"ן
טור דעה: האם סמוטריץ' היה יכול למנוע את ממשלת השמאל?