תולדותיו ושבחיו של הבעל שם טוב לרגל ההילולא ביום מתן תורה

❖ לידת רבנו רבנו ישראל, הידוע בכינוי הבעל שם טוב (נולד בסביבות שנת תנ"ח , ונפטר ביום חג מתן תורה – ו' בסיוון ה'תק"ך)

תולדותיו ושבחיו של הבעל שם טוב לרגל ההילולא ביום מתן תורה

נולד באזור דרום מערב אוקראינה לאביו רבי אליעזר ואמו מרת שרה בהיותם כבני מאה שנים. בהיותו בן חמש שנים בלבד, נפטרו עליו אביו ואמו.

על ערש דווי קרא אביו, רבי אליעזר ואמר לו: "בני אל תירא משום דבר, רק מהקב"ה בעצמו, ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה".

יתום מגיל צעיר רבנו נתייתם בגיל צעיר מאד בהיותו בעיירה טלוסט. לאחר פטירת אביו, בני עיירת טלוסט, הכניסו אותו ל'חדר', והצליח בלימודו מאד, והיה נוהג לעתים תכופות, לאחר תום לימודיו ב'חדר', ללכת לשוטט ביערות ובשדות שסביב לעיירה .

שם, הרחק מהמולת חיי היומיום, הוא היה לומד ומתפלל תוך כדי שהוא מתבונן בנפלאות הבורא .

הפגישה עם רבי אדם בעל שם
כשנתיים לאחר פטירת הוריו, תוך כדי שהות ביער, נתקל ישראל הקטן בזקן המתפלל בדביקות רבה. ישראל הציג את עצמו בפניו ולאחר-מכן הם ישבו ולמדו תורה יחדיו.

ישראל הבין שמדובר בצדיק נסתר והוא הצטרף אליו בנדודיו. יחדיו נדדו מכפר לכפר, ומעיר לעיר, כשהזקן הצדיק מתחזה לרוכל פשוט.

את רוב הזמן הקדישו ללימוד מעמיק, ולתפילה בדביקות, אך רבי ישראל, מעולם לא הכיר את זהותו של הזקן המסתורי.

בכפרים בהם נדדו, השיג רבי ישראל עבודה כעוזר למלמד. רבי ישראל, היה מנצל את ההזדמנות בה היה מלווה את הילדים אל ה'חדר' ובחזרה, כדי ללמד אותם פסוקי תורה, ולספר להם סיפורים מן התורה . לימים הסביר כי בורא העולם מתענג על תפילתם הנאמרת בתמימות ובטוהר לב.

תלמידו 'המגיד ממעזריטש' - ר' דב בער, התבטא פעם "לו רק היינו מנשקים את ספר התורה, באותה אהבה בה נישק מורי את התלמידים כשליווה אותם אל ה'חדר'...

"במשך שלוש שנים נדד רבי ישראל יחד עם מורו האלמוני, ולאחר-מכן הביא אותו מורו לביתו של רבי מאיר, צדיק נסתר אף הוא, שהפך להיות האפוטרופוס של הנער היתום.

בביתו של רבי מאיר התוודע רבי ישראל לחבורה הסודית של הצדיקים הנסתרים, ואף הפך לחלק ממנה. הקבוצה הייתה מתכנסת בביתו של רבי מאיר כדי ללמוד את סודות הקבלה בראשותו של רבי אדם בעל שם, שהפך להיות מורו של רבי ישראל.

פטירת אשתו הראשונה
בגיל שמונה-עשרה הציעה לו הקהילה בטלוסט שידוך. אין בידינו מידע רב על אשתו הראשונה שנפטרה זמן קצר לאחר חתונתם. לאחר פטירת אשתו הראשונה, מונה רבי ישראל כמלמד ב'חדר' המקומי של טלוסט.

במשך זמן זה החלו התושבים להכיר בגדלותו, ואף באו אליו כדי שיפסוק דינים ויפשר ביניהם במקרה של חילוקי דעות.

שידוך – עם אחות רבי גרשון מקיטוב
זמן קצר לאחר מכן, בשנת תע"ח, עבר רבי ישראל לעיירה ברודי, אף שם הפך למלמד ב'חדר' של העיירה. כחלק מתפקידו התמסר ללימוד נער יתום, שאומץ על ידי רבי גרשון מקיטוב, תלמיד חכם, וגאון מפורסם בתלמוד ובקבלה. לימוד זה הוביל מאוחר יותר לשידוך עם אחותו של רבי גרשון, חנה.

ידוע שרבי אברהם מקיטוב, אביו של רבי גרשון, נכח בעת דין תורה בטלוסט אותו ניהל רבי ישראל. כשהוא מתרשם מדמותו, הציע לו רבי אברהם את בתו לאישה; רבי ישראל הסכים לשידוך, והמחותן העתידי אף התחייב לו על כך בכתב ידו. רבי אברהם נפטר בטרם הספיק לספר למשפחתו על השידוך.

כשרבי ישראל הגיע אל המשפחה והגיש להם את כתב היד, ניסה רבי גרשון לשכנע את ההלך העני לבטל את השידוך. הבעל שם טוב סירב והאחות, חנה, הסכימה לקיים את רצון אביה ונישאה לו.

זמן קצר לאחר מכן נולדה להם בת, אדל. ורק לאחר חמש עשרה שנה נולד להם בן, צבי הירש. מגורי המשפחה בברודי היו קצרי מועד ורבי ישראל עבר עם משפחתו לכפר קטן בהרי הקרפטים.

ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו אחיה השילוני, ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שבתורת הנגלה והקבלה כפי שנלמד בגן עדן. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות .

התגלות ביום י"ז באלול שנת תצ"ד, הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, החל להתגלות בעולם ולראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו תוך כדי מסעות ונדודים שערך.

תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמים והפצת פנימיות התורה. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין.

למרות שאט-אט מעגל ההשפעה של רבי ישראל הלך והתרחב, הוא שמר בסודי סודות את ידיעתו הרבה בתורה ואת דרגותיו הרוחניות . אולם בשנת תצ"ד הוסר המסווה מעל פניו, בהתגלותו.

התגלותו של הבעל שם טוב בישרה על תקופה חדשה בדרך ה', תקופה בה אמונתו הטהורה של היהודי הפשוט, קיבלה חשיבות לא פחות מן הפלפולים הלמדניים של תלמידי החכמים; השמחה והענווה קיבלו מקום של כבוד; והיהודים הפשוטים חשו כי גם הם יכולים לעבוד את בורא העולם ולהסב לו נחת.

אלפי יהודים מקרוב ומרחוק נהרו לרבנו ישראל כדי לשמוע את תורתו ולצפות בתפילתו.

בשנת ת"ק העביר הבעש"ט את מרכז החסידות לעיר מז'יבוז', שם התגורר עד לפטירתו.

גאונים רבים של אותו הדור באו להסתופף בצילו של הבעל שם טוב, ביניהם רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי פינחס מקוריץ, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי דובער (לימים הפך להיות ממלא מקומו, וכונה בשם המגיד ממעזריטש).

תלמידים אלו שהיו דמויות נעלות בזכות עצמם, הפכו להיות הצינורות דרכם התפשטה תנועת החסידות לכל אירופה. למרות מעמדו הרם, בהיותו מוקף בגאונים ובצדיקים בעלי שם, המשיך הבעל שם טוב לקרב ולהראות את אהבתו ליהודים הפשוטים.

הסתלקותו
בחג הפסח שנת תק"כ חלה הבעש"ט בקיבתו וכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. בליל חג השבועות התאספו לידו כל תלמידיו ואמר לפניהם תורה.

בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"חברה קדישא" והורה להם כיצד להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה, בביתו.

לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי נחמן מהורודנקא כדי לשפוך תפילה על שלום רבו, הבעש"ט הגיב על כך: "לחינם הוא מרעיש בתפילה אם היה יכול להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל". לאחר מכן שמעוהו לוחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות, אל תענה אותי!".

כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד". וציוה לתלמידיו לומר "ויהי נועם".

משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: "אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן נשכב והתיישב לסירוגין. אחר כך ציווה לכסותו בסדין ושכב פעם נוספת, הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה" ואחר כך נח מעט.

קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות את הפסוק: "אל תבואני רגל גאוה", אותה שעה בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת [הבעש"ט הודיע על כך מראש].

תלמידו רבי לייב קסלר סיפר שראה את יציאת הנשמה "כמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"נשמה היתירה".

ביום רביעי ו' סיוון תק"כ - יו"ט ראשון לחג השבועות, כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז' .

ציון הבעל שם טוב
תענית 'על שום מה'? ביהדות ישנם צומות למיניהם מה תכליתם ומטרתם?
חדש: הגאון הרב יעקב עדס שליט"א בֵּין הַמְּצָרִים ותקופת הקורונה
שיעור מאת מרן הרב אשר וייס שליט''א בענין צומות בתקופת הקורונה
הילולת צדיקים: הרא''ש
ברוך דיין האמת: החזן המיתולוגי בקלויז באומן נפטר באופן פתאומי
זמני כניסת ויציאת צום י"ז בתמוז תש"פ
מרן ראש הישיבה: השומרים על כללי הזהירות יהיו בריאים בעז"ה
רבני חב"ד: חולי קורונה פטורים מלצום
סוגיה: האם חתן צריך להתענות בי''ז בתמוז?
הלכה ומנהג: מה אירע בשבעה עשר בתמוז?