קריב: "הפטור הגורף של המאסדרים הפיננסיים לא מתקבל על הדעת"

יו"ר ועדת החוקה: "לא יכול להיות שהגופים שמרימים את דגל הבקרה פוטרים עצמם מאותם תהליכים"

קריב: "הפטור הגורף של המאסדרים הפיננסיים לא מתקבל על הדעת"

ועדת החוקה קיימה היום (ב') דיון ראשון בפרק י"ט (אסדרה), למעט סעיפים 21, 28 ו-30 המוצעים בסעיף 92 להצעת החוק, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021.

פרק י"ט כולל חוק מוצע חדש – חוק יסודות האסדרה (הרגולציה). בהתאם להסכמות הקואליציוניות פוצלו מן הפרק סעיפי "סמכויות הקצה" (סעיפים 21, 28 ו- 30).

הצעת החוק נועדה להסדיר את התהליך הפנים-ממשלתי הנוגע לתהליכי גיבוש וקביעת רגולציה. בהצעת החוק מוצע להקים רשות בקרה מרכזית לרגולציה שתהווה גורם מקצועי ממשלתי בתחום, תייעץ לרגולטורים ביחס לתהליכי הבחינה של רגולציה חדשה, תמליץ ביחס לטיוב רגולציה קיימת, תקדם תהליכי תכנון ותיאום בין רגולטורים, תסייע בהכשרה ובפיתוח מיומנויות בתחום הרגולציה, ותייעץ לממשלה בענייני מדיניות רגולציה.

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "מבין הפרקים של חוק ההסדרים שהוועדה דנה בהם, זהו הפרק המשמעותי והארוך ביותר. נקדיש לו את פרק הזמן הנדרש להכנתו לקריאות שנייה ושלישית באופן מיטבי. הסוגיה חשובה כשלעצמה. חלק גדול בין יחסי רשויות השלטון לאזרחים מוסדרת באמצעות רגולציה, אסדרה של משרדי הממשלה השונים ורשויות השלטון השונות וכולנו קואליציה ואופוזיציה מכירים באחריות שלנו להבטיח שהרגולציה משיגה את מטרותיה ומעניקה תמיכה לאינטרסים ויעדים המעוגנים בחקיקה ובמדיניות הממשלה".

עוד אמר: "קיימים ויכוחים איך להבטיח את איכות הרגולציה אך אני מקווה שתמיד נשים לנגד עינינו את ההכרה בצורך לרגולציה מספקת, לא עודפת, איכותית ומתאימה לצרכי המשק, שתשקף ערכי יסוד, אינטרסים ציבוריים ומשקיים. נעשה את מלאכתנו כוועדה ונגבש את הפרטים בתהליך עבודה סדור. אני מקווה שסיעות האופוזיציה יהיו שותפות, קולותיה חשובים לא פחות וצריכים להישמע".

עוד אמר: "ברור שבמסגרת הרפורמה, החוק מטיל משימות רבות וחשובות לפתח משרדי הממשלה ולאותן יחידות מטה שעוסקות ברגולציה. לדיון שלנו יש גם מעטפה שבמסגרתה בכוונתי לברר מה הממשלה ובמיוחד האוצר מתכוונים לעשות כדי להעמיד כלים של כוח אדם ותקציביים כדי להתמודד".

אסף וסרצוג סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "אחד החסמים המשמעותיים שמונעים צמיחה של המשק ודרך אגב פוגעים בשוויון הוא עולם הרגולציה שאינו מספיק מוסדר. החששות מובנים, שמענו הרבה טענות ויש הרבה דיסאינפורמציה, רבות מהן אינן עולות בקנה אחד עם מה שכתוב בחקיקה אך אנחנו מבינים שזה מגיע מחשש לפגיעה ברגולטורים. המטרה היא לטייב את הרגולציה".

וסרצוג הציג נתונים ממדינות העולם ואמר: "התמונה משקפת כל מיני היבטים ברגולציה. אחת הבעיות ברפורמות ברגולציה שכולם מבינים את הבעיה ונורא קשה למצוא ולגעת בפתרון. קודם כל יש לנו פגיעה באמון הציבור. לבעל עסק מאוד קשה לשמור על החוק בישראל. הרבה פעמים יש הוראות הסותרות אחת את השנייה".

עוד גילה כי: "יש איכות נמוכה של תהליכי הממשלה, ואז גם הגנת הסביבה ובריאות הציבור יכולים להיפגע. לא צריך להסתכל על הרגולציה רק מהמקום הכלכלי שלה. זה נכון שאנחנו כאוצר רואים את ההיבט הכלכלי ואנחנו לא מסתירים את זה. אבל ודאי שיש פה נדבכים סופר משמעותיים".

עוד אמר: "הפער בין ישראל לממוצע ה-OECD הוא שבעים וחמש מיליארד על פני עשור, וזה מה שאנחנו יכולים להרוויח כמשק אם נצמצם את הפער בין מדינות ה-OECD. גם התועלות בהיבטים כלכליים שזה הוודאות, הפיריון והתחרות אבל גם תועלות במובן האזרחי הציבורי שזה גם שיפור ההגנה של האינטרסים של הציבור. יותר שקיפות, יכולת של עסקים לעמוד בחוק וגם חיזוק הבקרה של הציבור וארגוני החברה האזרחית. גם הכנסת יכולה יותר להתערב כי זה תהליך ציבורי".

המשנה ליועמ"ש עו"ד מאיר לוין: "צריך לייצר רגולציה איכותית. רגולציה טובה וחכמה יותר, זו המטרה של הצ"ח שלפניכם. ההצעה היא תוצר צוות בין-משרדי. מגיעות אלינו מדי יום טיוטות של הנחיות וחוזרים רגולטוריים בכל התחומים. אנחנו מעורבים גם במרבית העתירות נגד רגולציה ורגולטורים. זו ליבת עשייה אצלנו וההתרשמות שלנו היא שאמנם הרגולציה עשתה כברת דרך משמעותית אך זיהינו בטיפול השוטף שיש צורך בקפיצת מדרגה משמעותית".

לסיום טען: "אנחנו לא ממציאים פה שום דבר חדש. זו לא המצאה ישראלית. חלק מהשיח התנהל בצורה לא נכונה. גופי הבקרה והרגולציה לא נועדו להחליף את הרגולטורים אלא לייעץ להם ולייעל ולשפר אותם. גם בהסדר שמובא לפניכם, המומחיות של תחומי התוכן הייתה ותיוותר בידי הרגולטורים".

עוד טען כי: "נטענו טענות לשליפה מהמותן. אני מלווה הרבה מהרפורמות הכלכליות שעוברות בכנסת, ויכול להעיד שנעשה תהליך מקצועי ויסודי וממושך. צוות רגולציה של שלושת המשרדים קיים עשרות ישיבות, פורסם קול קורא והופתעתי. הרגולציה נתפסת כנושא משמים אך קיבלנו למעלה מ-60 ניירות עמדה, 400 עסקים השיבו, הצוות ירד לשטח וסייר בעסקים קטנים בעיקר, אירגן שולחנות עגולים עם מאות נציגים מהציבור והממשלה וביולי פרסם את הכשלים שזוהו במערכת הרגולטורית, בהמלצות לפעולה והן תורגמו לאחר שיח ממשלתי לחוק שלפניכם. זה יוכל לשפר דרמטית את הרגולציה בישראל".

סגן השר במשרד רה"מ הכלכלה, אביר קארה: "אני שמח לגלות שהדברים שזעקנו בשנתיים וחצי האחרונות ובמהלך המחאה על יוקר הדיור, הופכים למדיניות הממשלה. רואים שדוח ה-OECD ועבודת מטה הממשלה הגיעו לאותן מסקנות. אני רוצה להציע שם לרפורמה- ISR Israel Smart Regulation שתייצר רגולציה חכמה ואפקטיבית. הרגולציה צריכה להגן על האזרחים רק שלצערי הרגולציה בישראל הורגת את האזרחים שתקועים שעות אדירות בחדרי מיון, שנלחמת ימים שלמים במערכת הפרטית במקום לעבוד יחד".

עוד אמר: "יש עכשיו עשרות מכונות CT שאפשר להתקין ולהקטין את עלות הבדיקה ל-150$. האזרחים הישראלים תקועים בפקק גם בדרך לעבודה ובדרך להוציא רישיון עסק. עסקים בישראל מבזבזים ימים שלמים על רישוי. לווטרינר בישראל אסור לעשות פרסום שיש בו קרמיט או מיקי מאוס כי זו הטעיה שכאילו טיפל בדמויות הללו. אסור למהפנט בישראל לעסוק במקצוע שלו. זו המדינה היחידה בעולם".

לסיום אמר: "החוק הזה הוא החוק החשוב ביותר בחוק ההסדרים והסיבה שהוא נכלל בו היא שהוא מייצר אסדרה לאסדרה. הגענו עם החוק אחרי שהוא פוצל ברמה חלקית ושלושה סעיפים יידונו בנפרד. עשינו כבר את כל הצעדים והתנהל מו"מ בליל ההסדרים שעות ארוכות מול משרדים רלבנטיים וכל פעם היה מי שניסה לפרוץ הסכמות שהגענו אליהן. נעשה הכל להעביר את החוק במלואו".

ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "יש בעיה בישראל וטוב שמביאים פתרון לשולחן. לצערי זה מגיע לחוק ההסדרים במקום להליך מלא וסדור. יש עודף רגולציה ובירוקרטיה והנטל על האזרחים כבד מדי. אין מחלוקת על חשיבות הרגולציה בחיינו. זה דבר שמגן על האזרחים ולעיתים מציל חיים אך יש לעשות בלאנס איפה הרגולציה מיותרת".

ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד): "הכאב של בעל עסק, הקושי הגדול להוציא רישיון עסק, הקמה, אתם לא יודעים כמה אנשים לא מצליחים להוציא רישיון עסק ועובדים שנה שנתיים ללא רישיון עד שסוגרים אותם".

ח"כ גבי לסקי (מרצ): "אתם ממשיכים לדבר במונחים ישנים של יד נעלמה במקום כלכלה חברתית. אם אתם מחוקקים עם הפנים לעבר בוודאי שתהיה התנגשות עם העתיד. הדוח מדבר על דה-רגולציה ולא על רגולציה מיטבית. יש הרבה מקרים בהם יש להוסיף רגולציה. אי אפשר לדבר על רגולציה כשמדברים על כלכלה בריאה סביבתית. חייבים לומר שהמשרדים שלפי הצ"ח אחראים על החקיקה הם משרדי המטה. במדינות ה-OECD יש 31 מדינות המדברות מפורשות על החובה לשקול שיקולים סביבתיים ופה בישראל מפחדים. יש 29 מדינות המדברות על החובה לשקול שיקולי שוויון. אם הולכים לפי ה- OECD בואו נכלול נציגים של ארגוני סביבה".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "הבעיה העיקרית היא המקורביזם, ה'שמור לי ואשמור לך'. הבעיה היא שההון והשלטון מקבלים פטור ומינו עצמם לראש הוועדה שאחראית על הרגולציה. זה עצוב מאוד כי בסופו של דבר אנחנו נותנים לגופים הכי חזקים יצרני הרגולציה מס' אחת לשמור על השמנת".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ולשעבר יו"ר ועדת החוקה: "המגזר העסקי לא מתנגד לרגולציה. המגזר העסקי מתנגד לעודף הרגולציה ולמחיר האיום והאדיר שהמדינה משלמת כי לא הצליחה להתמודד עם עודף הרגולציה".

רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים אמר: "זה החוק החשוב בחוק ההסדרים הזה. חוק חוצה מפלגות, ואם יש פה קואליציית שינוי זו אחת הדוגמאות הראשונות לכך. חברי הכנסת התבלבלו. זה החוק הכי חברתי והיה פה שת"פ מלא בין העסקים למשרד האוצר. כיום או שעסקים מתייאשים ונסגרים או שהם מוכרים עצמם בזול לעסקים גדולים יותר ואז במקום ליצור כלכלה תחרותית רק הגדולים שורדים".

עוד אמר: "30% מהמפעלים הישראליים יש להם קו יצור בחו"ל ולא מוכנים להחזיר לארץ כי כדאי שם גם בגרמניה, פורטוגל וספרד ולא רק בבנגלדש. מה יקרה אז בפריפריה? מאיפה תבוא התעסוקה? בבריאות אני מכיר הרבה יותר רגולציה קיימת שהורגת. רשות הרגולציה הזו היא לא אויב אלא בדיוק מה שצריך. אם לא תתמכו בה אתם מכשילים את עתיד מדינת ישראל".

היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון: "אני רוצה לומר למשרדים הממשלתיים שעומדים מאחורי ההצעה שעלו מספר דברים שזכו להסכמה וידרשו התייחסות- האחריות בנושא הרגולציה היא בידי המשרדים המאסדרים, על כך אין מחלוקת והשאלה מהם הכלים העומדים לרשותם למימוש היעדים שהם רוצים".

עוד אמר: "דבר נוסף שעלה- מציאות הפטור הגורף של המאסדרים הפיננסיים לא מתקבלת על הדעת. די להסתכל על סוגית החיסכון הפיננסי. נקודת האיזון שנבחרה בהצ"ח לא מתקבלת על הדעת. לא יכול להיות שהגופים שמרימים את דגל הבקרה פוטרים עצמם מאותם תהליכים. החוק לא ייצא מהוועדה בדרך בה נכנס אליה ואני מזמין אתכם לחשוב מה עושים".

לסיום אמר: "אינני בטוח שהצ"ח מדגישה מספיק את הנושא של העסקים הקטנים. נראה איך החוק מבהיר את ההעדפה המתקנת שיש לתת פה לעסקים קטנים שעלולים לכרוע תחת הנטל. כולנו מסכימים שכשעושים הסדרה רגולטורית יש אינטרסים ציבוריים כמו שלטון החוק ואמון הציבור. אין ויכוח שכל האינטרסים הציבוריים וזכויות היסוד צריכים להיכלל. אנחנו בראשיתו של תהליך ארוך".

יו''ר וועדת חוקה ח''כ גלעד קריבאוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר
מענק חימום: 280 אלף קשישים קיבלו סיוע
ועדת הכספים אישרה את פרק מיסוי הכנסות צבורות
ועדת הכספים אישרה את הגדלת תוספת השלמת ההכנסה לאזרחים ותיקים
יו"ר ועדת הכלכלה: הבאנו בשורה דרמטית למשק
וועדת הכספים אישרה שיוניים לטובות שכירות דירות מגורים
יוקר המחייה: ישראל במקום הראשון בעולם ביוקר הדיור
ועדת הכספים אישרה: הטבות לנשים בגיל פרישה
בתום דיון לילי: תקן הסוכר בדבש יישמר
ח"כ קריב: "לא נחריג את שוק ההון מהתאגידים"
"לא נשלים עם עשרות מיליוני שקלים להקמת רשות הרגולציה"