הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית והאחים המוסלמים - היינו הך?

כשהתמודד על ראשות מפלגת רע"ם בשנת ה'תשע"ח הכריז מנסור עבאס שבכוונתו להוביל את המפלגה בדרך של מפלגת אלנהדה- התנועה האסלאמית המתונה בתוניסיה. הפרגמטיות וה...

הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית והאחים המוסלמים - היינו הך? מנסור עבאס

כשהתמודד על ראשות מפלגת רע"ם בשנת ה'תשע"ח הכריז מנסור עבאס שבכוונתו להוביל את המפלגה בדרך של מפלגת אלנהדה- התנועה האסלאמית המתונה בתוניסיה. הפרגמטיות והמתינות שמציג עבאס היא תוצר ישיר של תורת "מורו ורבו" שייח' עבדאללה נימר דרוויש שנפטר בשנת ה'תשע"ז.

משנתו של האיש שייסד ארגון טרור וישב בכלא הישראלי, עבר לאחר שחרורו מהפך תודעתי ביחס למדינת ישראל אך ללא וויתור על הנרטיב הפלסטיני - היא זו שמובילה היום את עבאס בדרכו הפוליטית יוצאת הדופן. האם הנאמנות הלאומנית הפלסטינית תכריע את הכף או שמא הפרגמטיות הדתית והרצון לשיפור איכות החיים של ערבי ישראל - לשם כך עלינו להעמיק ההיסטוריה של הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית.

תנועת האחים המוסלמים (להלן: אח"ס) שנוסדה במצרים בשנת ה'תרפ"ח בידי חסן אלבנא היא תנועת האם ומקור השראה של רבות מהתנועות האסלאמיסטיות בימינו, אך מאז מותו של אלבנא בשנת ה'תש"ט היא כבר לא מתפקדת כ"ארגון על" אחד. אח"ס מהווה מקור השראה ותנועת האם של חמאס, של משטרו של ארדואן בטורקיה, הוגיה היוו השראה לאלקאעידה, אך גם עבור מפלגת אלנהדה בתוניסיה, שנחשבת כמפלגה מתונות ופלורליסטית. לכל תנועה אסלאמית בעולם יש את העצמאות והאופי הייחודי שלה כשהקשר המעשי בין התנועות השונות, ששורש כולם באחים המוסלמים, הוא היום בעיקר דרך מנהיגי הדת שלהם. (לצורך השוואה לקורא הישראלי, ניתן להדגים בכך, שהראי"ה קוק ייסד את הציונות הדתית, אך היום הציונות הדתית לא מתפקדת כגוף מאורגן אחד ויש המון גוונים שונים עם הבדלים מהותיים).

גם השורשים של התנועה האסלאמית בישראל נטועים באחים המוסלמים כשקיימיים קווי דמיון מובהקים בינה ובין תנועת האחים המוסלמים המקורית ממצרים. כמוה, גם התנועה האסלאמית בישראל הצהירה על מתינות מדינית ודאגה לענייני רווחה, אך בכל זאת קיים שוני בין התנועה בישראל לתנועת "המקור" ותנועות אסלאמיות אחרות בעולם. התנועה האסלאמית בישראל ניזונה מהפסיקות הדתיות של ארגון הגג של הפוסקים המוסלמים, 'איגוד הבין לאומי של חכמי האסלאם' (IUMS) המזוהה רעיונית עם האח"ס, אך בנוגע לסוגיית ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית, הם נקטו בעמדה עצמאית ושונה.

העצמאות המחשבתית הזאת שמורה למייסד התנועה האסלאמית בישראל השיח' עבדאללה נימר דרוויש. שייח' עבדאללה (ה'תש"ח-ה'תשע"ז) נולד בבית קומוניסטי בכפר קאסם ואחרי מלחמת ששת הימים עבר ללמוד את תורת האסלאם בשכם - שם נחשף למשנתם של האחים המוסלמים. כשחזר בשנת ה'תשל"ב ייסד את התנועה האסלאמית, כדי לחזק את הזהות האסלאמית בקרב ערביי ישראל. מספר שנים לאחר מכן הקים דרוויש ארגון טרור קטן בשם "אוסרת אלג'האד" (משפחת הג'האד) ובשל פעילותו זו ישב 3 שנים וחצי בכלא הישראלי . לאחר שחרורו - עבר מהפך אידיאולוגי וזנח את דרך הטרור והג'יהאד. שייח' דרוויש הבין שחתירה תחת מדינת ישראל אינה הדרך עבורו ועבור ערביי 48' ,שהינם אזרחי המדינה. הוא קרא לקבל את מדינת ישראל כעובדה קיימת ולהיות אזרחים שומרי חוק. הוא הבין שהציבור הערבי חייב להשתלב במדינה וקרא לתנועה האסלאמית להשתלב בבחירות לראשויות המקומיות.

בעקבות ההצלחה, קיבל השיח' עבדאללה החלטה היסטורית ושנויה במחלוקת: להתמודד בבחירות לכנסת בשנת ה'תשנ"ו. החלטה זאת היתה בניגוד לדעת הפוסקים בעולם המוסלמי ובראשם, שיח' יוסף אל-קרדאווי, שעומד בראש 'איגוד הבין לאומי של חכמי האסלאם' ומזוהה מאוד עם תנועת האח"ס המצרית ועם חמאס. בעקבות זאת, התפלגה התנועה האסלאמית בישראל לשניים:

הפלג הצפוני שדבק בקו של שיח' יוסף אל-קרדאווי והתנגד למדינה באופן פעיל (הפלג הצפוני בראשותו של ראאד צלאח שלא מכיר במציאות של מדינת ישראל ולא רואה עצמו כמיעוט בתוך המדינה. הוצא אל מחוץ לחוק בשנת ה'תשע"ה) והפלג הדרומי שהלך אחרי שיח' עבדאללה והכיר במדינת ישראל ובחוקיה. שיח' עבדאללה אף הלך צעד נוסף קדימה מבחינה אידיאולוגית, כאשר בשנת ה'תשס"ז יסד יחד עם הרב מיכאל מלכיאור את "היוזמה הדתית לשלום", גוף ששם לו למטרה לקדם שלום בין ישראלים לפלסטינים על בסיס דתי ולקדם את ההכרה וההבנה בין הציבור היהודי לציבור המוסלמי בישראל. במהלך השנים השניים פעלו כ"מתווכים פנימיים" וחיברו בין רבנים (כולל מהציונות הדתית החרד"לית) ובין שיח'ים מהתנועה האסלאמית. הם גם פעלו למנוע אלימות ומהומות באירועים משבריים שונים, המתרחשים חדשות לבקרים.

נקודת ציון נוספת התרחשה בשנת ה'תשע"ג. לאורך השנים הסתמך הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית על פסיקות ההלכה (פתוות) של מופתי ירושלים שמונה בידי הרשות הפלסטינית, מתוך השקפה שפסיקותיו מתאימות גם למיעוט המוסלמי החי בתוך מדינת ישראל. בשנה הזו בוועידה ה-16 של התנועה שנערכה בטירה, התנועה שינתה את עמדתה והחליטה להקים גוף שיעסוק בפסיקת הלכה ייחודית עבור המיעוט המוסלמי שחי בישראל. זאת מתוך ההבנה שהמיעוט המוסלמי בישראל מתאפיין בנסיבות חיים ייחודיות בתוך החברה הישראלית בשיתוף עם המגזר היהודי, כאשר נסיבות אלו מחייבות פסיקת הלכה שתותאם לכך. פסיקות הלכה אלו מתאפיינות בהכרה במדינת ישראל כעובדה מוגמרת וברצון לאפשר למוסלמי לחיות חיים של השתלבות בתוך מדינת ישראל בגיבוי דתי. מי שעומד בראש גוף הפוסקים הוא שיח' ראא'ד בדיר מכפר קאסם, שאף ממשיך את דרכו של שיח' עבדאללה ביוזמה הדתית לשלום, ואף נפגש מעת לעת עם רבנים כדי לקדם שלום על בסיס דתי.

הפרגמטיות הדתית הזאת יכולה להפתיע במבט ראשון. אנו רגילים לחשוב על אנשים שמגדירים עצמם כ"אסלאמיסטים", כאנשים מקובעים ונוקשים - ולא כך היא. ההלכה המוסלמית באופן כללי מתאפיינת בגמישות רבה. הפלג הדרומי עושה שימוש במגוון מתודולוגיות הלכתיות, שאחת מהן היא פקה אלואקע (הלכה הנגזרת מהמציאות). לפי עיקרון הלכתי זה ההלכה נפסקת על פי המציאות בשטח, ועל הפוסק להכיר היטב את המציאות בבואו לפסוק הלכה. כאשר הנסיבות משתנות גם הפסיקה משתנה. זה מה שמאפשר לפלג הדרומי של התנועה האסלאמית (בניגוד לפלג הצפוני) את הגמישות מול המציאות המורכבת בישראל (למשל בסוגיות רפואיות וכלכליות).

הפרגמטיות והחדשנות ההלכתית הזאת, עם גיבוי מלא מצד הפוסקים הללו, הן אלו שאפשרו למנסור עבאס לקחת את האידיאולוגיה של מורו שיח' נמר דרוויש צעד נוסף קדימה: מפלגה אסלאמית-דתית שלא רק שמשתתפת בבחירות לכנסת, אלא מבקשת לקחת חלק להיות שותפה בהקמת הממשלה, ואינה מסתפקת בישיבה חסרת תוחלת על ספסלי האופוזיציה.

אך עם זאת לא ניתן להתעלם מהמימד הלאומי - פלסטיני. אנשי הפלג הדרומי הם אמנם אזרחי מדינת ישראל, אך הם לעולם יהיו נאמנים לנרטיב הפלסטיני. יש לזכור, כי מבחינתם קיומה של המדינה נכפה עליהם ועל כן תמיד ייטו להזדהות עם אחיהם הפלסטינים. נאמנות זו מאפשרת להם לשמש כמתווכים מוצלחים בין העמים ובין הדתות, כפי שנהג שיח' דרוויש, אך מעוררת גם חששות בקרב ישראלים יהודים שמא כוונותיהם האמיתיות מוסתרות ושרצונם להשתלבות נועד לחבל במדינה היהודית מבפנים.

שאלות רבות נותרו פתוחות. האם עבאס אכן יצליח לחולל את השינוי המשמעותי הזה, שהוא כעין השינויים המהפכניים ששיח' עבדאללה, מורו ורבו, עשה בתנועה האסלמית? האם החשש בציבור היהודי מפני כוונות נסתרות ועוינות של עבאס יוביל דווקא לחיזוק הפלג הצפוני הקיצוני המזוהה עם חמאס? האם הדבקות בלאומיות הפלסטינית של רע"ם תגבר על הרצון להשתלבות? האם דחית הושטת יד מצד הציבור היהודי תוביל את הפלג הדרומי דווקא לקיצוניות והתנתקות מהחברה הישראלית? רק ימים יגידו לאן הרוחות נושבות.

טור דעה: לאן לברוח מהסכנה?
מחיר למתמגן - תוכנית חירום לאומית
הזוועה שלא תישכח. התקווה שלא תיגדע / מיכאל זורגר
הרהורים בעקבות אסון מירון
הרהורים על אסון מירון: הסוד הגדול
מנסור עבאס - בשורה אמיתית או אחיזת עיניים?
צה"ל: אותות הוקרה בשווי 10 מיליון שקלים
עתירה לבג"ץ: "נתניהו עושה הכל להימלט מאימת הדין"
יום העצמאות: ממה אנו עצמאים?
האם מותר לעמוד בצפירה?