האם רמת שירות נמוכה של התחבורה הציבורית היא חסם ליציאה לעבודה?

בסקר שערך ארנון ברק מחטיבת המחקר של בנק ישראל נמצא כי נשים מועסקות שאין להן גישה לרכב פרטי, בדרך כלל מגיעות לעבודה בעזרת מישהו או בתחבורה ציבורית • ניתוח

האם רמת שירות נמוכה של התחבורה הציבורית היא חסם ליציאה לעבודה? אילוסטרציה

מממצאים מסקר בקרב נשים ערביות שנועד לזהות חסמים לתעסוקה נמצא:

• כשליש מהנשים בגילים 60-20 שגרות ביישובים הערביים מדווחות שהן משתמשות בתחבורה ציבורית.

• הנשים הערביות נוסעות בתחבורה ציבורית בעיקר לצורך קניות וסידורים ופחות כדי להגיע לעבודה.

• הנשים הערביות שאינן מועסקות רואות את המחסור בתחבורה רק כחסם שולי לאי-תעסוקה.

• נשים צעירות שחיפשו עבודה בשנתיים האחרונות מדווחות על קשיי התחבורה כחסם משמעותי לתעסוקה. תת-קבוצה זו מונה כ-9% מסך הנשים במדגם.

שיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל נמוך בשיעור ניכר מאשר בשאר האוכלוסייה, והמחסור בתחבורה ציבורית מוצע בניתוחים שונים של הסוגיה כגורם פוטנציאלי לכך. כחלק מעבודת מחקר שנועדה לזהות חסמים לתעסוקה בחברה הערבית וכהמשך למחקרו בנושא "השפעת התחבורה הציבורית על התעסוקה בחברה הערבית" (2020), שמצא השפעה מועטה בלבד של התחבורה הציבורית על התעסוקה במגזר הערבי, ערך ארנון ברק מחטיבת המחקר של בנק ישראל סקר בקרב נשים ערביות על נושא התחבורה הציבורית ותעסוקה . תוצאות הסקר יפורסמו בקרוב כחלק מ"לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות".

לפי תוצאות הסקר כשליש מהנשים במדגם מעידות שהן משתמשות בתחבורה ציבורית; נשים צעירות ונשים ללא גישה לרכב פרטי נוטות להשתמש בתחבורה ציבורית בשיעורים גבוהים אף יותר. כמו כן, הנשים הערביות אינן אדישות לתוספות השירות: כמעט חצי מהנשים שנוסעות בתחבורה ציבורית מדווחות כי רמת השירות השתפרה בשנים האחרונות.

אשר למטרת השימוש, הנשים הערביות נוסעות בתחבורה ציבורית בראש ובראשונה לצורך קניות וסידורים (לרבות שירותים רפואיים), ולאחר מכן לצורך ביקור חברים ובני משפחה, לימודים ולבסוף עבודה. יתר על כן, הנשים הערביות שמועסקות ממעטות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית; רוב גדול מהן מגיעות לעבודה ברכב פרטי. נשים מועסקות שאין להן גישה לרכב פרטי, בדרך כלל מגיעות לעבודה בעזרת מישהו שמסיע אותן או שהן נוסעות בתחבורה ציבורית.

רק כ-5% מבין הנשים הערביות שלא יוצאות לעבוד מדווחות שהסיבה לכך היא שאין עבודה בזמן הגעה סביר או היעדר תחבורה מספקת (לוח 1). ממצא זה מציב את גורם התחבורה ציבורית כבעל חשיבות פחותה ביחס לסיבות אחרות לאי-תעסוקה ובראשן הטיפול בילדים או בבן משפחה. נציין שגם בקרב נשים ללא גישה לרכב פרטי מדובר בגורם שולי יחסית לכך שהן אינן מועסקות. לעומת זאת, אצל הצעירות שמשתמשות בתחבורה ציבורית - ובמיוחד אצל הצעירות שחיפשו עבודה בשנתיים האחרונות - הגורם של "היעדר עבודה בזמן הגעה סביר/תחבורה מספקת" חזק יותר. תת-קבוצה זו מונה כ-9% מסך הנשים במדגם.

בסיכומו של דבר, תוצאות הסקר מעידות שהנשים הערביות מכירות בשיפור שהיה בשירות בשנים האחרונות ומשתמשות בתחבורה ציבורית למגוון צרכים. למרות זאת, ניכר שהשיפור בתחבורה ציבורית ביישובים הערביים לא הביא לגידול משמעותי בתעסוקה מפני שרוב הנשים הערביות שלא יוצאות לעבוד נוהגות כך מסיבות אחרות ולא בגלל היעדר תחבורה ציבורית. לפיכך, נראה שממצאי הסקר מתיישבים היטב עם התוצאות אצל ברק (2020) ומחזקים את המסקנה שהשיפור בתחבורה ציבורית הועיל בעיקר לתעסוקה של אותן נשים שהתגברו על החסמים המבניים והתרבותיים האחרים שעומדים ברקע שיעור התעסוקה הנמוך של הנשים הערביות. לצד זאת, חשוב להדגיש שהשיפור בתחבורה ציבורית תרם לאוכלוסייה ביישובים הערביים בהיבטים אחרים, שכן תושביהם השתמשו בה למגוון צרכים והפחיתו את עלויות הנסיעה במונחי זמן וכסף.

ארונו של הפילנתרופ שלדון אדלסון הגיע לישראל
חברת הדירוג Fitch אישררה את דירוג האשראי של ישראל ברמת +A
ח״כ אבוטבול בביקור בארגון פעמונים
בעקבות משבר הקורונה: תכנית הצלה לעצמאים ובעלי העסקים
בצל ההגבלות על המשק: ארכה בדיווח למע"מ
נזקי הקורונה: מעל 5 מיליארד הפסד לכלכלה
נתוני שב''א: זינוק ברכישות אונליין
7 מיליארד ₪ עלות הנזק מהחמרת הסגר לשבועיים הבאים
עד כמה השפיעה הקורונה על החברות לביטוח אשראי?
בעקבות הקורונה: ועדת הכספים אישרה את תוכנית המענקים לעסקים