טור לכבוד התחבורה הציבורית הנכבדה

אחר שסוף סוף החלה החזרה המיוחלת לשגרת היומיום, וכעת כבר כמעט הכל פתוח, קניונים, מרכולים, מסעדות, אתרי נופש ומקומות העבודה - דבר אחד נותר עדיין ללא יחס, התחבורה הציבורית

טור לכבוד התחבורה הציבורית הנכבדה בימה - המעודכנים מעדכנים

התחבורה הציבורית, בה משתמשים מידי יום ביומו חלק לא מבוטל מכלל האוכלוסיה, כפי שכולם חשים הינה מוזנחת למדי. ביטוי זה הינו מתאים לכלל האוכלוסיה, אך אם נביט מידי יום אל הערים החרדיות, בהם מצויים לרוב בני תורה ויראי שמיים -שם רוב האוכלוסיה מתבססת על התחבורה הציבורית- נענה כולנו פה אחד כי ההגדרה "מוזנת למדי" הינה מליצה נאה למול המציאות הזועקת על פני השטח.


כל מי אשר נתמזל מזלו ועלה בשעות הבוקר על קו 59 לדוגמא, המכונה 'קו הסרדינים', הפותח את מסלולו בשכונת נווה יעקב בירושלים, או לחילופין בשעות אחה"צ בציר בר אילן - רמת אשכול, שם אמור הקו לסוב על עקבותיו, נתקל במחזה שלא חווה מעודו.


בכל תחנה נערמים עשרות אנשים, בהם זקנים וקשישים, נשים הרות וילדים רכים, הממתינים בחום ובקור ואף בימי גשמים זמן ארוך וממושך, ופעמים רבות אף גובל את ה-שעה. עד שלפעמים המחזה נדמה לעוברי אורח חדשים כ'הפגנה' או עצרת מחאה משונה. ואך משנראה מבצבץ מרחוק הקו המיוחל - הנה אורו עיני כולם, אך מייד בדמיונם עולות התמונות המזכירות במעט את המחנות מלפני שבעים שנה באירופה. והנה כהרף עין התמונות הופכות לביצוע ממשי בהתגלמות חושית לעיני כולם.


טוב. התרגלנו לכל זה. זו המציאות הידועה משכבר הימים, וזוהי התמונה המוכרת ונשנית מידי יום. אין לאל מי שידו להושיע. וכבר ישנם אותם ממולחים הבקיאים היטב בתורתה ודברי ימיה של התחבורה הנערצת, כשהם אצים ונחפזים מידי בוקר אל התחנה הראשונה לתפוס לעצמם מקום, אך בדרך כלל גם הוא אינו בטוח, כי על פי רוב יבוא הזקן הידוע ועם מקלו באחת יקיצנו.


אך כל זאת בימים כ'תיקנם', בהם ניתן לסמוך חלקית על האיש המסתורי העומד מאחורי מערכת 'קל קו', ובקרינותו המוצלחת הצליח להשיג את מטרתו כשהוא מביא הקלה מעטה לדאגתו של אותו בחור ישיבה שמא יחמיץ את 'שחרית' בישיבה, או אותו אברך ממיר שלא ישבש סדרי הישיבה ויהפוך את סדר ב' לסדר א'. זאת בימים כתיקונם.


אך בימי התהפוכות אליהם נקלענו בשלשת החודשים האחרונים, הבעיה הולכת ומחריפה שבעתיים.


כעת תחנות האוטובוסים בירושלים בכלל ובמחוזות הציבור החרדי בפרט, קלטו לתוכן ציבור כפול ומשולש מימים רגילים, ואם בימים כתיקונם האוטובוסים מלאים עד אפס מקום, ובחורי הישיבות ואברכי הכוללים שבבוקר זה הינם מוכנים נפשית ומדעית לכך שבבוקר זה, דרכם היומיומית הולכת להעשות במתכונת המוכרת 'כושר מאולץ', תוך עמידה ממושכת כל זמן הנסיעה, באוטובוס הכה 'מפואר' והנעים לשהייה על כל קרונותיו, הרי שכעת התחנות הגדושות מהוות סכנה ממשית ואיום לחיי כלל התושבים, שלא נדבר על הנסיעה עצמה, בה מופרים -באילוץ מוכרח ומכור מראש- את המרחק המוסכם מאת מנהלי החברה של 2 סנטימטרים (לא מטרים). והקרונות הפכו למעין דיר עיזים טיפוסי.


ולאותו נהג צייתן וקפדן שלא מתיר להעלות אף אדם לאוטובוס וחולף על פני התחנה תוך הרמת יד משעשעת - אף הוא מה הועיל, התחנה הולכת וגודשת אנשים, חלקם, פקעו עצביהם, ולא נותנים דעתם כלל למצב המסוכן המצריך שמירת מרחק בין אדם לחברו. ואף החום המתיש, שהגיע לבקרנו בכוחות מחודשים מתמיד, מאליו מנטרל את המסיכה מעל פניהם.


אז אנא, בעלי וחברי התחבורה הציבורית, אם לא למענינו - למענכם, הנגיף אינו מבחין בין נוסעי הקרונות הרוטטים, לבין נוסעי המרצדסים והשטיחים האדומים, אם אנו ניפגע, גם הינכם בסכנה דומה, ערבים אנו זה לזה, באופן שכזה הסכנה יכולה לבקר אף בבתיכם. אז אנא, חוסו על חייכם וספקו לנו קרונות כנדרש.


מודים ומעריכים מעומק הלב.

אושר בטרומית: איסור שימוש בנתוני אשראי שנאספו בתקופת משבר הקורונה
הצהרת נתניהו: הגבלות ל20 ו50 איש
חברת החשמל: נמכרה תחנת כוח בשווי 4 מיליארד ש''ח
הקבלן מתעכב בבניה? עכשיו זה הולך להיות חוקי
משרד האנרגיה: לראשונה בישראל, דירוג אנרגטי לבתים חדשים
רפי פרץ: ביטול קנסות על בעלי עסקים
מיזוג: גולן וסלקום מתאחדים
עוצרים את התאונות: ציר גולדה יהפך לבטיחותי יותר
דגני בוקר שמלאים עד פחות מהחצי; הצעת חוק שאולי תפתור את התופעה
האם תצטרכו לשלם על אירוע שבוטל בעקבות הנגיף?