איך להרגיש את האבלות בימים (טור מחשבתי)

מספר התבוננויות, מדוע איננו מרגישים את צער השכינה? וכיצד אם כן נרגיש אותה?

איך להרגיש את האבלות בימים (טור מחשבתי) בימה - המעודכנים מעדכניםבימה - המעודכנים מעדכנים

מדוע קשה לנו להרגיש את צער השכינה?

לכולנו, קל להרגיש צער של חבר, ולא צריך לעבוד על זה כדי להרגיש את צערו. אז מדוע אצל הקב"ה זה לא ככה? אחת הסיבות לכך יכולה להיות בכך שאנו לא מרגישים את מציאות ה' בחיינו. מתי פעם אחרונה חשבנו האם ה' שמח במעשי? או מה ה' חושב עלי? או אפילו איך אני מתפלל בלי לפזול ימינה או שמאלה ולחשוב: "איך יסתכלו עלי?"

נכון שאת רוב זמננו יכולים לתת כביכול לקב"ה, כלומר להשקיע מכוחנו בכדי לשמחו ולעשות את רצונו. אבל עדיין אנחנו לא מרגישים אותו בחיים. מדוע זה כך? התירוץ הוא: איננו חושבים עליו. לפעמים, מרוב טרדה אנו שוכחים שאנו עובדים את הקב"ה ולומדים את תורתו, ולא מבינים מיהו האל הגדול והנורא שאנו עומדים לפניו? לא זוכרים, לפני מי אני לומד? ומה מטרתי בלימוד זה?

לכן נוצר מצב בו אנו כביכול מרגישים שעובדים את הקב''ה, אבל למרות זאת, חווים ריחוק ממנו. ואם נכנס יותר עמוק. נגלה את עצמנו ונסתכל בתוך ליבנו ונבהל: האם הלב שלי אטום? האם אני מרגיש שמחה בקיום מצווה כמו בהנאה גשמית? האם אני אוהב את ה'? האם אני רוצה אותו בכלל? נגלה כי ליבנו עוד לא ברשותנו, ומצוות מסוימות אנו מקיימים כמצוות אנשים מלומדה. אנו מבינים עד כמה אנו רחוקים מליבנו. ומכאן נפתח פתח לשאלה הראשונה.

למה קשה לנו להרגיש צער הגלות?

ב. כתוצאה מכך, חסרה הרגשת הגלות והריחוק מה'. בשביל הדוגמא נמחיש בסיפור: מספרים שבדורות עברו כולם הצטערו בצער השכינה, וכך חת"ס ראה פעם בחור, האומר תיקון חצות בבין המצרים בצהריים בלא בכיות. החת''ס אמר עליו כי: "חושש שהוא מכת ש"צ". באיזה מושגים מדברים פה? הוא לא היה נער פוחז אלא התפלל תיקון חצות בבין המצרים. ( שאף שזה קל כל כך, לפעמים גם אנחנו שוכחים מכך...)

הנכון שניתן לומר כי היה להם קל יותר להרגיש את הריחוק מהקב"ה, בגלל העוני הצער של הגויים ועוד מרות רבות. אבל בדורנו, הלא מבחינה גשמית לא חסרנו דבר. כי העני שבאברכים, עשיר הוא הרבה יותר מהגבירים שבדורות הקודמים. ונראה כי העצה לכך היא להתבונן בריחוק מהקב"ה מבחינה רוחנית, באיזה חורבן רוחני נמצא הדור: אלו שנראים רחוקים וגם אנו, באיזו גשמיות אנו טובעים, בכמה מושגים מהרחוב אנו רגילים בהיפך דעת תורה, לדוגמא הערכת אנשים שחצנים הבזים לתורה ועוד.

וודאי ראוי לבכות ולהצטער על גלות הנפש הזו ולהרגיש את ריחוק השכינה מאיתנו, כיצד הגענו לכאלו דרגות שפלות שלא היו בדורות הקודמים לפני מאתים שנה.

ויהי רצון שנזכה ללכך שהצום יגיע לתכלית בה חפץ ה', כך שיאמר עליו: "הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ" (ישעיהו נ''ח, ו-ז)

מקבץ טורי דעה מאת גדי שולמן מירושלים
טור דעה: מה קורה כשמתחנפים לרשעים?
לא יזכר ולא יפקד: "בין הזמנים" במקורות של חז"ל
ההנהגה - הנהגת הדור והקהילה החרדית בארץ ישראל
גלרייה בלעדית • הכינרת ירדה במספר המטיילים • כהוראת גדולי הדור
תיעוד וגלריה: ליל ט"ו באב בכותל המערבי
בין הזמנים: אבא מול בחור ישיבה (דעה)
'תשעה באב – עבר' אך החורבן ממשיך לא רק מ'היהודים הבאים' גם מכמה 'יהודים הנמצאים'
זעקת הגרב"ש דויטש: "כשנצא מזה, יצטרכו לבנות את עולם התורה כמעט כמו אחרי השואה"
טור דעה: כיצד נזיל דמעה על חורבן בית המקדש?